1. הנזק הגדול ביותר שעשתה עידית סילמן לממשלת בנט-לפיד היא הפיכת השעון, במקום לספור כמה זמן מחזיקה הממשלה וכותרות על, "שנה לממשלת בנט", כולם מדברים על כמה זמן נותר, כשחברי הקואליציה הכי אופטימיים אומרים, "עוד שנה לממשלת בנט", גורמים אחרים כבר מפקפקים ביכולת של הממשלה לשרוד את הקיץ הקרוב. וכשכולם רואים את הקץ, מגיע תורם של כלכלת הבחירות וניפוח הדרישות. זה התחיל עם ניר אורבך, המשיך לחברי רע"מ ויתגלגל אל שאר חברי הקואליציה, הבית של בנט בוער, כָּל דִכְפִין – יֵיתֵי וְיֵיכֹל, והראשון שיראה שיש לו מה להרוויח מבחירות יכבה את האור.
הניסוי של ימינה נכשל
2. אחרי המפץ הקואליציוני בימינה ניסו לשדר שהפעם הם שוברים ימינה, אורבך הציב דרישות (אם כי קצת מדומות יש לציין) שקד הצטרפה וכהנא דיבר על אצבע בעין של השמאל, אבל במקום לשמר את הקו התקיף, שבוע עבר והחלה התרפסות רבתי של ראש הממשלה בנושא הר הבית, זה התחיל עם סגירת ההר ליהודים כמו נתניהו (לפתע ההתנהלות של נתניהו הפכה לנכונה) והמשיך עם האמירות של גנץ לסילמן שבנט ושקד יודעים שחומש תפונה בקרוב. והאיסור על בן גביר להגיע לשער שכם. השרה ברביבאי שאלה אתמול מי יעצור את בן גביר אבל שכחה שהיא בעצמה הגיעה עם לפיד לביקור חשוב בשער שכם. אגב, ההתרפסות לא הועילה, למרות שבן גביר לא הגיע לשער שכם יש ירי לעוטף.
(שיא חדש של אובדן משילות)
כהנא צדק
3. לפחות על פי הטוויטר, בימינה נכנסו לאווירת בחירות, השרים תוקפים את סמוטריץ' ואנשיו וראש הממשלה מתווכח עם יו"ר האופוזיציה נתניהו. הרבה דם רע זורם בין שר הדתות מתן כהנא שנאמן לבנט לאנשי 'הציונות הדתית' אבל בדבר אחד הוא צדק השבוע. במרבית הדברים ממשלת ימין עתידית בשותפות עם סמוטריץ' לא תהיה שונה. מי שהיום עסוק בלמצוא ציוצים ישנים של כהנא, יתחיל להסתיר את הציוצים הישנים שלו, מה שכן, ממשלת ימין עתידית תהיה תלויה בגחמות של סמוטריץ' - בן גביר ולא של עבאס - טאהא. מנצל את הבמה כדי לבקש שתמחלו לי על כל ציוצי.