שטחים תמורת חשמל רבים ותמימים שאלו בימים האחרונים: למה בעצם להתנגד לחיבור מאחזים פלסטינים לחשמל? מה אכפת לנו, שגם להם תהיה קצת איכות חיים? מה זה צרות-העין הזו. עד כדי "גם לי גם לך לא יהיה"? .
"מכונת התעמולה של השמאל הצליחה לסמא את עינינו"
השאלה התמימה הזו, הבהירה לי, עד כמה הצליחה מכונת התעמולה של השמאל לסמא את עינינו, ועד כמה חשוב להציב עובדות פשוטות כהווייתן. נתחיל מההגדרות של הרשות הפלסטינית עצמה: היא מצהירה שהמאחזים האלה הם חלק מהותי ומרכזי בתכנית ההשתלטות שלה על השטח, תכנית-דגל אסטרטגית שמטרתה המוצהרת: הקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי, ללא משא ומתן וללא הסכמה ישראלית. יצירת שינויי-גבול דה-פקטו באמצעות בניה. ועל הדרך חנק ההתיישבות הישראלית. לפני שבועיים בלבד, בסוף מרץ, כשאושר תקציב הרשות הפלסטינית לשנת 2022, הוכפל הסכום המושקע בקידומה. המאחזים הפלסטינים הם – מבחינת הרשות הפלסטינית – חלק מתכנית אסטרטגית נגד ישראל. הם חיילים של הרשות הפלסטינית במערכה להקמת פלסטין: פועלים לפי הוראותיה, באמצעות תקציביה, ובהתאם לתכניותיה. האזינו לדברי ראש הממשלה הפלסטיני, בסרטון המצורף, כדי להבין כמה זה נכון.
"גנץ עוצם עיניים"
אל מול ההגדרה החד-משמעית הזו, שר הביטחון של מדינת ישראל משתדל לעצום עיניים לרווחה, לאטום אזניים היטב, ולהתעקש להתייחס למאחזים הפלסטינים ולהתיישבות הצעירה ביחס שוויוני. אלה וגם אלה יקבלו חשמל, אין אפליה. הדבר דומה להחלטה לחלק נשק ותחמושת לכל החיילים בגזרה, גם לחיילי צה"ל, וגם לשוטרי הרשות הפלסטינית. השתגענו?
עכשיו הגענו לשלב של ה"גמביבי". יקפצו מיד חברי ימינה ותקווה חדשה ויאמרו: אבל גמביבי לא ניהל את המערכה נגד תכנית ההשתלטות הפלסטינית. (ולכן גם לנו מותר). ובכן, אין לי הרבה מילים טובות לומר על אופן אי-ניהול המערכה על השטח ע"י ממשלות נתניהו. אבל, וזה האבל הגדול: לאורך כל אותן שנים בהן המערכה הזו לא נוהלה כראוי, כן היה ברור ומוסכם, שהסדרת מאחזים פלסטינים היא צעד בעל משמעות מדינית-בטחונית. לכן החלטות כאלה התקבלו תמיד בקבינט, ורק לאחר דיונים ארוכים אל תוך הלילה, ויכוחים ואפילו עימותים (ע"ע משבר קלקיליה המפורסם). בשנת 2019 התקבלה גם, סוף סוף, החלטת קבינט ראשונה שקבעה את הצורך במדיניות ישראלית לסיכול התכנית ולניהול מערכה כנגדה. הזכויות על ההחלטה הראשונית הזו שמורות בעיקר לשרי הקבינט דאז, בצלאל סמוטריץ' וזאב אלקין, ומי שהעביר אותה בקבינט היה נתניהו עצמו.
ניר אורבך @orbachnir,
— אורית סטרוק (@oritstrock) April 13, 2022
אתה, שיודע מהי תכנית ההשתלטות הפלסטינית, אל תתן ידך לתרגיל המסריח הזה של בני גנץ.
גם לא בהסכמה-בשתיקה.
מאחז שהוא חלק מהתכנית העוינת והמסוכנת הזו - לא יחובר לחשמל ע"י מדינת ישראל.
אין שוויון בינינו לבין מי שפועלים נגדנו בשליחות אויבינו.@HityashvuTzeira https://t.co/bWhO4cIxiS pic.twitter.com/aPgcrMvzYm
עכשיו בא בני גנץ ואומר: אני משנה את כללי המשחק. אני מגדיר את המאחזים הפלסטינים כאירוע אזרחי ומטפל בו בכלים שוויוניים. מה אכפת לי שאבו מאזן מגדיר אותם הפוך? מה אכפת לי שהוא מבהיר, בערבית ובאנגלית, שהם חלק ממערכה עוינת נגד מדינת ישראל? מה אכפת לי שממשלות ישראל כולן ראו בנושא הזה אירוע מדיני-בטחוני שמחייב דיון בקבינט? בני גנץ לא נותן לעובדות לבלבל אותו, וכן מתעקש לבלבל אותנו.
בהחלטה לחבר את מאחזי אבו-מאזן לחשמל בני גנץ חוטא לאמת פעמיים: הוא לא רק מתכחש לתפקידם ומהותם של המאחזים האלה, אלא גם לעובדה שהם בעצם מחוברים כבר לחשמל: הרשות הפלסטינית מחברת אותם, זה הרי חלק מפרויקט ההשתלטות שלה. כך שבעצם הם לא זקוקים כלל לחשמל בהיבט ההומניטרי. אלא שבני גנץ מתעקש לחבר אותם כחלק מתהליך ההלבנה שחשוב לו לבצע, כחלק מתהליך הטישטוש שעליו הוא עמל. בני גנץ משחק על-מלא לטובת האינטרס הפלסטיני, וכבר הצהיר שגם במת"ע הקרובה (פעימת-התכנון המיועדת שראשי מועצת יש"ע נאבקים לקבל סו"ס) יתוכננו תוכניות בניה גם עבור המאחזים הפלסטינים.
מדובר באותו בני גנץ שחתם, בהסכם הקואליציוני, על התחייבות לנהל מערכה למען האינטרס הלאומי בשטחי סי. חתם, והחליט להגדיר מחדש ועל דעת עצמו מהו האינטרס הלאומי. כפי שהבהיר לי סגנו אלון שוסטר מעל דוכן הכנסת: האינטרס הלאומי היא לוודא אכיפת חוק שוויונית. שוויון, שוויון בין אזרחי ישראל שמיישבים את הארץ במסירות נפש למען כולנו, לבין שלוחי הרשות הפלסטינית שכובשים את הארץ תחת רגלינו, בשליחותה, במימונה, ועפ"י תכניות סדורות שהיא מתווה ומובילה. בני גנץ יורק בראש חוצות על חברי הקואליציה שהחתימו אותו על אותו סעיף חשוב, והם מנגבים את פניהם ואומרים שזה גשם.
את כל זה, ניר אורבך, חבר נאמן בשדולת א"י, ומי שקיים בעצמו סיורים רבים בשטח, יודע היטב. הוא לא צריך בכלל לקרוא את ההסבר שלי, הוא יודע לכתוב אותו בעצמו. עכשיו הוא צריך רק להחליט אם הוא מסכים להצטרף לשקר של בני גנץ, מסכים להיות חתום על קידום התכנית העוינת של אבו מאזן, או שהוא דורש, במסגרת האולטימטום שהציב, שהעוול הזה יתוקן, ושכל מבנה או מאחז שהקמתו או פיתוחו בוצעו ע"י הרשות הפלסטינית, בשליחותה, במימונה, או עפ"י תכניותיה – לא יחובר לחשמל ע"י מדינת ישראל, לא יוסדר ולא יולבן, בטח לא על הגב של ההתיישבות הצעירה.