אני מקנא במצביעים של ח"כ איתמר בן גביר.
הם יודעים כמעט בכל רגע מה הוא עושה, פעם ברשתות החברתיות, פעם בתקשורת המגזרית ופעם בתקשורת הארצית. הם מרגישים שהוא בא לעבוד, הוא בוועדות, הוא במקומות שבהם מתרחש משהו, הוא מביע דעה נחרצת. הבעיה היא לא בכל אלה, אלה בדרך.
-
עוד באותו נושאבן גביר: "אתה לא מתבייש?" | בר-לב בתגובה: "אתה אפס"
27/03/22 23:39
כאן אני פחות מקנא במצביעיו, הם נתקלים יותר מידי פעמים בשאלה "אני מסכים איתו כמעט בכל מילה, אבל למה ככה? למה כשהדם עוד ברחובות? לא לא מכבד?" כדאי לו, לבן גביר, להקשיב גם להם, הם אוהבים אותו, לא בהכרח את הדרך שבחר.
חסרה ההבנה שבתור חבר כנסת הוא חייב לגלות יותר אחריות
אם תשאלו אותי היכן היה ח"כ בן גביר ומה הוא עשה אדע לספר על כך שהתיישב על רצפת אולם הדיונים ומנע מח"כ טאהא לנהל דיון עד שלא יגנה את הרצח בבאר שבע. ראיתי אותו גם בחדרה, בהתיישבות ביהודה ושומרון, ראיתי אותו באולפנים ועוד. האיש פעלתן, עובד 24/6 כיאה ליהודים שומרי מצוות. המצביעים שלו לא צריכים ממנו דין וחשבון, הוא מונח לפניהם מידי יום, בוקר וערב.
אבל בן גביר רוצה להיות קצת יותר מקובל, לזכות באמון ובתמיכה של עוד מצביעים, כדי לעשות את זה הוא חייב להקשיב למי שלא פוסלים את דעותיו אבל סולדים מדרכו. זכותו של ח"כ ואולי אפילו חובתו להגיע לחדרה בלילה שבו נרצחים יהודים, הוא התייצב שם וקרא לשנות את השיטה, האשים את השר וזכה גם לזמן שידור בטלוויזיה. אלא שאותו בן גביר שידע לענות למי שתקפה אותו בצעקות בכנס באוניברסיטת אריאל, "לא מסכים איתך אבל אלחם למענך ועל זכותך למחות ולצעוק", שכח, אולי בלהט הרגע, שגם אם הוא חושב ששר לביטחון פנים הוא כושל ושמאלן ונורא, ראוי היה שיאפשר לו לדבר ולתדרך. "דרך ארץ קדמה לתורה" זו לא המלצה אלא דרך חיים, היא משיגה הרבה יותר מצעקות שגורמות לפיצוץ מסיבות עיתונאים והרמת ידיים עם אגרוף סגור.
"אני לא מודאג מהמנדטים, אנחנו נקבל 12 כי אנחנו נאמנים לעקרונות שלנו", אמר בן גביר תוך כדי מערכת הבחירות. אין לי ספק בנאמנות העקרונות שלו, אין לי ספק כי הוא מוכיח אותה מידי יום. רבים ממצביעיו גאים בכושר העמידה שלו, היא אפילו מעוררת השראה, כמה חיצים מופנים נגדו והוא דבק בשלו. רק דבר אחד חסר בעיני, ההבנה שהוא חבר כנסת וחייב לפעול ביותר אחריות, נועם, ושיח מכבד. מרגע שנבחר לכנסת, הציבור הישראלי בחר בו כחלק מהשיח הלגטימי, אבל כדי לקיים שיח צריך פחות צעקות, דחיפות, איומים.
התאכזבתי כישראלי לראות אותו סונט בשר עומר בר לב, לא כי אני חושב שהוא מתפקד היטב והביא בשורה למשטרה אלא כי הוא אח של בן גביר בדיוק כמו ששניהם אחים שלי. גם לו כואב שנרצחים האחים שלנו. לריב כך מול גופות מוטלות זה לא המקום. אני מאמין שאם ח"כ בן גביר רוצה להגדיל את כוחו הפוליטי, הוא חייב לעשות את הצעד ולאפשר גם למי שמתנגדים לו לדבר, לשונו חדה הרבה יותר מכל סכין, חריפותו הותירה לא פעם גם את השופטים בפה פעור, את זה הוא עשה בשכל בחכמה ובלא צעקות וגידופים. הבן גביר הזה לדעתי יזכה להרבה יותר קולות שמסכימים לדעתו ומחכים שיהפוך גם לנציג שלהם.