דעה נישואים אזרחיים בישראל ראויים לדמוקרטיה ונדרשים להלכה

הדיווחים על התכנית של השר לשירותי דת מתן כהנא לשנות את הסטטוס קוו בתחום הנישואין מביאים איתם בשורה לחצי מיליון הישראלים שמנועי להתחתן. המצב כיום מרחיק אנשים מהיהדות וחייב לשנות זאת

עו"ד ליאת קליין 15/02/22 13:27 יד באדר א'

נישואים אזרחיים בישראל ראויים לדמוקרטיה ונדרשים להלכה
בדרך לנישואים אזרחיים בישראל? אילוסטרציה, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

אם נכונים הפרסומים לפיהם השר לשירותי דת כהנא בוחן מחדש את הסטטוס קוו הקיים בתחום הנישואין, בתמורה לביטול סעיף הנכד בחוק השבות, הרי שזו בשורה של ממש באחד התחומים הרגישים והעדינים ביותר ביחסי הדת והמדינה בישראל.  

סוגיית הנישואין, שעולה הבוקר לדיון במסגרת דיוני הועדה המיוחדת למיזמים לאומיים ושרותי דת בכנסת, היא לא סתם הנפיצה ביותר ביחסי הדת והמדינה. מוסד הנישואין מאז ומעולם הווה את אחד מעמודי התווך של בשמירה על צביונה וזהותה של האומה היהודית והוא נתפס כאחד הנושאים המקודשים ביותר. זו גם הסיבה לכך שהמאבק על הותרת הסטטוס קוו בהקשר הזה הוא גם העיקש ביותר. ואולם, יש להבין כי דווקא סטטוס קוו זה,  המקנה מונופול לדין הדתי בתחום הנישואין, הוא שמסכן את שלמות העם היהודי.

ואכן, לפי חוקי המדינה, ניתן להתחתן כיום בארץ רק דרך הדין הדתי. מונופול זה מעורר קושי גדול עבור חלקים גדולים בציבור הישראלי. ואולם מעבר לאותן תחושות ומעבר לדיון העקרוני בתחום זה, צריך לזכור כי ההסדר הקיים פוגע באופן ישיר באזרחים רבים הסובלים ממציאות מורכבת זו.

נכון להיום, חיים במדינת ישראל כ-500 אלף איש ואישה אשר אינם יהודים על פי ההלכה, אך אינם בני דת אחרת. לרוב, מדובר במי שעלו לארץ מכוח חוק השבות, אך הם אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה. מדובר בציבור גדול של אזרחים ישראלים, אשר לא יכולים לממש את הזכות הבסיסית ביותר של נישואין. מציאות זו, שבה מדינה דמוקרטית לא מאפשרת למאות אלפים מאזרחיה להינשא היא בלתי סבירה. קשה לדמיין מדינה דמוקרטית אחרת בעולם אשר תקבע כי אזרחיה לא יוכלו לממש את זכותם הבסיסית ביותר להקמת תא משפחתי מוכר, רק בשל שיוכם או אי שייכות לדת כזו או אחרת.

הפגיעה שמייצר המונופול הדתי בקבוצת מנועי חיתון, קבוצה שרק הולכת וגדלה עם השנים, מותירה מחוץ למרשם הנישואים ישראלים רבים שנאלצים לקיים אורח חיים משפחתי באופן לא מוכר וללא רישום. מציאות פוגענית זו, יחד עם תחושת הכפייה הנלוות לאותו מונופול דתי, כפי שחווים אותה רבים בציבור הישראלי, מרחיקה לא רק את אותו ציבור של מנועי חיתן אלא גם ישראלים רבים שיכולים להינשא דרך הרבנות אך בוחרים שלא לעשות זאת ולקיים משק בית משותף מבלי להינשא בכלל או להינשא מחוץ לרבנות.

במובן זה, דווקא אות הסדר חוקי שנועד לשמור על צביונה היהודי של המדינה, הוא זה שמרחיק אזרחים רבים מלהינשא כדת משה וישראל, ומייצר סכנה ממשית על שלמות העם היהודי ומעורר חשש לממזרות כתוצאה מכך שמשפחות רבות בישראל אינן רשומות ומוכרות כדין.

עו"ד ליאת קליין

עו"ד ליאת קליין צילום: יח"צ

לכן, הצורך לשנות את המצב הקיים ולספק חלופה אזרחית מתאימה, גם אם רק במקרה המיוחד של ציבור מנועי החיתון, היא לא רק מחויבת מאופייה הדמוקרטי של המדינה, אלא נכונה ונדרשת גם ברמה ההלכתית ועשויה לצמצם את הסכנות הנובעות מן ההסדר הקיים.

ההצעה של כהנא לכרוך את התיקון בעדכון חוק השבות, היא לא הצעה רעה בכלל והיא אולי הצד השני של אותה מטבע. המציאות המורכבת במדינת ישראל בה החוק מעודד ביד האחת עלייה של מי שאינם יהודים על פי ההלכה, אך ביד האחרת שולל מאות עולים  זכויות אזרחיות בסיסיות ביותר בשל אי שיוכם ליהדות, מחייבת תיקון. ביטול סעיף הנכד בחוק השבות מהצד האחד, יחד עם יצירת אלטרנטיבה אזרחית לנישואין (אך לא בדרך של קונסוליות זרות כפי שמציע כהנא) מהצד האחר, יהפכו, כך אני מקווה, את ישראל לדמוקרטית יותר, יהודית הרבה יותר, ימנעו פגיעה בציבור רחב, ובעיקר – יחזירו את הקדושה המיוחדת למוסד הנישואין ששמר על האומה היהודית לאורך הדורות.


עו״ד ליאת קליין, היא ראש מרכז כדת וכדין מבית תנועת "נאמני תורה ועבודה".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר