אני כואב בעיקר על אלו שנשארו נבוכים. אנשים פשוטים, שלא יודעים מי צודק בסוגיה סבוכה בדיני טומאת נידה, או בשאלות ציבוריות כאלו ואחרות, אבל יודעים היטב כמה אור פניני הלכה מביא להם ביום יום.
-
עוד באותו נושאהרב שמואל אליהו לרב אליעזר מלמד: "מי שָׂמך להורות נגד הרבנות? חזור בך"
03/02/22 14:41
אותו נער בישיבה תיכונית, שרק לאחרונה גילה מקום בתורה שלבו חפץ, וכעת לא ברור לו האם כך גם ה' חפץ. אותה בת מדרשה, שצועדת צעדים ראשונים בעולם התורה, ומתמכרת לקלות בה היא יכולה לדעת הלכה, לעומק ולרוחב. אותו חייל בצבא, שבאמת ניסה גמרא, קהתי ותנ"ך, אבל לא מצא פתרון יותר ממצה לכל הזמנים המתים שיש לו בשירות מאשר פניני הלכה כיס.
אותו זוג צעיר שעמוס בלימודים-הריון-לידה, ומצא את פניני הלכה כדרך המהנה ביותר לשמור על גובה רוחני.
אותו אברך בישיבה, שגילה שבכל סוגיה שלמד ואחר כך עיין בה דרך הספרים, הוא גילה מבנה הגיוני ועושר נוסף שקשה היה שיגיע אליו בכוחות עצמו. אותם תלמידי חכמים שלא מונחים בעל פה בכל סוגיה וסוגיה, ומצאו שהדרך הקלה ביותר לגשת אל נושא מוכר הוא דרך פניני הלכה. אותו ר"מ בישיבה תיכונית, שמצא ציטוט 'למעשה' שיהלום את סיום הסוגיה שלמדו השבוע, אבל לא בטוח שאין בכיתה הורה שיהיה מכך לא מרוצה.
וכמו אותו הילד שמתכווץ בבושה כשרואה את אבא צועק על אמא, ובלי להיכנס לשאלה מי צודק ואיך זה התחיל, כל מה שלבו מבקש הוא שישמר הכבוד בין אלו שעבורו הם כל החיים.