האתוס הספרדי – מתינות בשפה אחרת

מזרחיות אינה רק שיטת לימוד גמרא או הגות ומחשבה, פיוט או מנהג, אלא שפה תרבותית ודתית, מה היחס בינה לבין הליברליזם הדתי? וגם למה טבעי שילד אשכנזי לא יתפלל עם ההורים שלו בימים הנוראים וספרדי כן?

חכם חזי כהן 18/11/21 14:22 יד בכסלו התשפב

צילום: חזי כהן
צילום: חזי כהן

מחשבות על שבת "חכמה מקדם" שאני שותף בה. אצלי, הציונות הדתית מקבלת ציון מאוד גבוה בשאלת יחסי אשכנזים - מזרחיים. נישואים משותפים הם דבר כל כך טבעי, עד שאין צורך להוסיף עוד דוגמאות אבל מה לגבי התרבות המזרחית? האם כאן המצב כבר טוב? ואם לא, אז מה חסר?
לצערי הרב כאן התשובה היא "מספיק אבל בקושי". אכן, יש שיפור ובשנים האחרונות זה הולך ומתקדם, אך הדרך עוד רחוקה.

אני חושב שבכמה מקומות במרשתת הדיון בשאלה זו ירד לפרטים (כן שילוב בהלכה, אך לא בהגות) ופספס את המהות. מזרחיות אינה רק שיטת לימוד גמרא או הגות ומחשבה, פיוט או מנהג, אלא שפה תרבותית ודתית.

האתוס האשכנזי בהכללה (אכן בהכללה) הוא מיצוי כוחות הפרט ודרכו את כוחות המשפחה והקהילה. לכן הוקמו מנייני צעירים, ויתכן שהאב ילך למניין אחד והבן למניין אחר, כי הוא נוגע בו יותר (חסידי\קרליבך\ישיבתי). לכן בימים נוראים זה טבעי שהנער לא יהיה עם משפחתו ויתפלל בישיבה. בבית הכנסת יושבים בתפילה שורות שורות אל מול ארון הקודש ומתפללים בשילוב מופלא של לחש ושירה הרמונית.

האתוס הספרדי הוא בהכללה (שוב בהכללה) מיצוי כוחות המשפחה והקהילה ודרכו מיצוי כוחות היחיד. בבית הכנסת יושבים בצורת חי"ת, כשהתיבה והחזן במרכז, מתפללים בקול ויש שירת מענה. אין רבולוציה אלא אבולוציה. אין מניין צעירים (ויש לזה מחיר) ולכן המניין בנוי מגיוון של ש"סניקים ודת"ל ומסורתיים לרוב (ויהיה בדרך כלל שמרני יותר).

בעולם הישיבתי, שהוא אשכנזי ברובו, התפתחה בימים נוראים מצד אחד תרבות של תפילה ארוכה ואקסטטית ומצד שני -  שאיפה להתפלל עם סבא. באחת - נתנו מקום משמעותי להמשגה, פלפול ודיון תיאורטי (לטאה התלויה בשמים - שבאבניקים שם, שם), ובשנייה, הנטייה הייתה לעסוק בלימוד הגמרא אליבא דהילכתא.

שבת "חכמה מקדם" באה להזכיר שיש עוד אופציה, ושיש בה עומק וחכמה ויופי, ושאפשר לקחת גם ממנה לבניית עולמנו הדתי והרוחני. אולם כרגע המזרחיות עדין בבחינת אורח שבא לבקר מידי פעם. היום כבר ברור שאפשר להוסיף סלט חי או ח"י סלטים ליד הגבינה, אבל להזיז את הגבינה עצמה זה כבר לא. בינתיים. 

אחת הסיבות לשבת החכמה מקדם הוא הניסיון הגלוי לדבר על מתינות בשפה אחרת. ובאמת אני עסוק בשאלה מה היחס בין ליברליזם דתי למתינות הספרדית. לענ"ד יש הבדל גדול בין הכלה ליברלית (כל אדם יעשה כרצונו ויש לכבדו), לבין גישה מקרבת ומשפחתית (יש לנו דרך אבל בפועל כמשפחה מובן שכל אחד בוחר את דרכו).

יהיו שיקטלגו זאת כסובלנות - ואני לא סובל את המונח הזה כי הוא מדבר על המחיר הכבד. אני מציע הגדרה חיובית בעיני, מזרחית יותר: משפחתיות. אני רואה בשבת הזו הזדמנות להרחיב את ארון השיעורים היהודי ולתת לכולנו הזדמנות לפגוש את חכמת קדם.

שבת חכמה מקדם מתקיימת בשבת הקרובה, פרשת וישלח, בבתי הכנסת ברחבי הארץ, ביוזמת תנועת נאמני תורה ועבודה

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר