עוד רגע תתחיל שנת הלימודים. מי מאיתנו אינו זוכר את כיתה ח' הפחד מזריקת האש. אני זוכרת איך כילדים הפחידו אותנו מאוד כמה זה יכאב. שנים מאז עברו ואם תשאלו אותי מה הייתה מהות הזריקה, למה חיסנו אותנו, אינני יודעת. רק לאחרונה בררתי ומדובר בחיסון משולב (שכלל כמה מחלות יחד) .
בבית ספר מקבלים חיסונים בכיתות א' ב' ג' ד' וח. יריעה שלמה ורחבה ניתן לכתוב על החיסונים, כיצד היא מסייעת ומה הסיבות של אלה המתנגדים לה. החיסון הוא ריפוי מונע, הבא למנוע פגיעה של נגיף. היא מאמנת את הגוף להכיר את הנגיף לפני שהוא מגיע. במקום שהגוף יפתח נוגדנים שהוא כבר נמצא בחולי קשה, החיסון יוצר את הנוגדנים בגוף עוד לפני שהנגיף מגיע. לפי מחקרים שנעשו, החיסונים הם מצילי החיים הגדולים בתולדות האנושית ולפי הערכות החוקרים הם הצילו במהלך השנים מאות מיליוני בני אדם שהיו צפויים למות אלמלא התחסנו. חלק מהמחלות, כגון מחלת הפוליו – שיתוק ילדים, ירדה בעולם המערבי מ-350,000 מקרים בשנת 1988 ל-74 מקרים בשנת 2015. הפסקת החיסונים הביאה לא פעם להתפרצות מחודשת של מחלות.
הרעיון של החיסון פותח לראשונה בסין במאה ה-11, בו הדביקו ילדים במכוון במחלת האבעבועות שחורות באופן קל, באמצעות אנשים חולים שאת הרקמות הפגועות שנשרו מהם הריחו ילדים.
חיסון ילדים מעלה את סוגיית זכויות היילד. בשנת 2004 הוגש לח"כ יצחק לוי מסמך לועדת זכויות הילד, בו נערכה השוואה בין מדיניות החיסון בישראל לעומת ארצות אחרות, שבהם ישנה התערבות ממשלתית, ורישום לבית הספר או סיוע כלכלי מותנה בקבלת חיסון, בשונה ממדינת ישראל שבה לא חלה על ההורים חובה חוקית לחסן את ילדיהם. באוסטרליה, קבלת כמה מהקצבאות הממשלתיות מותנית בקבלת חיסונים ובעיר אונטריו שבקנדה, אי התחסנות גורר קנס כספי של עד 1000 דולר קנדי להורים. ברוב מדינות ארה"ב, בזמן רישום ילדים לבית-הספר נדרשים ההורים להמציא הוכחה כתובה לכך שילדם השלים את קבלת החיסונים הנדרשים על-פי חוק המדינה. פעמים רבות הועלתה בבתי-המשפט בארה"ב השאלה האם בסמכות המדינה לחייב במתן חיסונים, ובתי-המשפט תמכו שוב ושוב בחובה זו. במדינות בארה"ב המוכנות לקבל טעמים דתיים או פילוסופיים של הורים, במידה ותהיה התפרצות של אחד המחלות שבהם הילד לא חוסן, הילד יצטרך להיות מורחק מבית הספר.
לפני הקורונה השיח על מגיפה היה רחוק מעולמם של המבוגרים, ועוד יותר מעולמם של הילדים. עכשיו יש לנו הזדמנות לעשות היסטוריה לימודית וחינוכית, ולחשוף בפני ילדים את הרווחים ומחירים שיש במתן חיסון או הימנעות ממנו. כדאי ליצור שולחנות עגולים, לשמוע את הילדים, מה הם מבינים מכל בליל השיח הגדול שנוצר בייחס לחיסונים הקורונה, ולעשות סדר במחשבות וסדר בעובדות. זה נכון שלבסוף המבוגר המשמעותי עבור הילד הוא זה שעליו להכריע אם לתת את החיסון, אך שותפות בחשיבה ברגשות של הילדים יכולה לסייע ברידוד הפחדים והבנה רחבה יותר אודות החיסון. השיח עם הילדים יכול להפוך אותם לבוגרים שמחליטים על פי ידע רחב יותר ממה שקיבלנו אנחנו. הוא יאפשר להם לבחור בלי אפקט העדר. לדעת ולהבחין בין ידע של אנשי מקצוע שחקרו את הנושא, ובין ידע לא מבוסס שמסתובב ברשתות החברתיות, שכוחם גדל מאד בשנים האחרונות.
את ההשקעה בהבנה והסברה בילדים של היום, תיתן פירות באיכות המבוגרים של המחר, שיהיו גם הגורם המחליט על הילדים שייוולדו בדור הבא.
יערה שילה, מומחית בגיל הרך, מכללת אפרתה, דוקטורנטית בחינוך מדיניות בחינוך אוניברסיטת בר אילן. מייסדת חינוך מלידה. חברת סיעת התעוררות בירושלים