הרב שילת: צריך לאגף את הבעיה הפלסטינאית

המירוץ להשגת תמונת ניצחון בסיבוב הנוכחי לא יסיים את בעיית עזה, מדינת ישראל החמיצה בששת הימים הזדמנויות פז לפתרון הבעיה וקיבלה רגליים קרות, צריך להקים רשות מיוחדת בראשות ערבי מתון, שתטפל בבעיות המגזר הערבי

חדשות כיפה הרב יצחק שילת 20/05/21 13:46 ט בסיון התשפא

הרב שילת: צריך לאגף את הבעיה הפלסטינאית
הרב שילת, צילום: באדיבות המצולם

השאלה איזה צד יציג "תמונת ניצחון" בסוף המערכה הנוכחית, שאלה שהתקשורת עוסקת בה כאילו מדובר במשחק כדורגל או באירוויזיון, היא באמת לא חשובה. אין ספק שהחמאס קיבל מכות כואבות, ואולי נזכה לכמה שנים של שקט בדרום. אין גם ספק שצה"ל, חיל האוויר והרמטכ"ל ראויים לכל שבח, ושעל כולם עלינו לשבח לאדון הכל שומר עמו ישראל. עם זאת, אין שום ספק שבעיית עזה לא נפתרה, וגם לא תיפתר בעתיד הקרוב.

ההחמצה הגדולה בתולדות מדינת ישראל היתה בתום מלחמת ששת הימים. שלש מדינות ערב, מצרים סוריה וירדן, זממו אז לתקוף אותנו ב"טבעת חנק" ולחסל את מדינתנו. הניצחון הקצר והמוחץ של ששת הימים, שהושג בחסדי ה' ובאחדות העם (אנו יודעים להתאחד רק כאשר עומדים עלינו לכלותינו), היכה בתדהמה את העולם, שמחא לנו כפיים.

היתה אז שעת כושר להעביר את רוב תושבי יש"ע אל מלכם התוקפן בעבר הירדן (דבר שהתחיל להתבצע בפועל, ונפסק מפני שמנהיגינו קיבלו "רגליים קרות"). היה אז בכוחנו לקבוע עובדות בשטח, והן היו מתקבלות, באהדה או באדישות או במחאה, אבל בסופו של דבר הן היו הופכות למציאות קיימת, מציאות שהיתה חוסכת מאות ואלפי הרוגים משני הצדדים בסכסוך הנמשך מאז ועד היום.

לא זכינו, ועלינו להודות בעובדה שאין פתרון הנראה לעין. "חזון" שתי המדינות לשני עמים אינו אלא חזון הבל ומקסם שוא. אין היתכנות גיאו-פוליטית לשתי מדינות בשטחה של ארץ ישראל המערבית. על אחת כמה וכמה כאשר אחד משני הצדדים הוא ארגון טרור השואף להשמדת ישראל. ייתכן שהפיתרון העתידי לבעיות האזור יהיה תוצאה של מלחמה גדולה שעוד לא ידענו כמותה. אבל את זה נשאיר לבעל המלחמות. אנו מצווים לנהל את חיינו כאן ועכשיו, ובשום שכל.

"הסכמי אברהם" הם סוג של חשיבה מחוץ לקופסה בתחום המדיני, מבט רחב וארוך-טווח העשוי לאגף את הענין הפלסטיני, ולפתוח פתח לשינוי חיובי באזורנו. חשיבה מחוץ לקופסה בתחום אחר נוגעת לענין הדתי. החמאס והג'יהאד מנכסים לעצמם את השקר של שמירה על אל-אקצה מפני פגיעה בו מצד ישראל. כך הם משלהבים את השבאב, הריק מכל רגש דתי ומוסרי, להילחם מלחמת דת. יצירת שיח והתקרבות כלשהי בין היהדות לאיסלאם על ידי אנשי דת ורוח, בין מהאזור ובין מהעולם הרחב – עשויה לאגוף את מגמת הלוחמנות והפרימיטיביות, ולהעלות לתודעה את האופציה של רגשי כבוד הדדי ואחוות עמים.

ומילה על ערביי ישראל: עם חכם ונבון אינו טומן את ראשו בחול כאשר המיעוט הנכרי שבתוכו חי בהזנחה ומתנהל באלימות. בסוף זה יוצא עלינו, וזה גם לא מוסרי בעליל. מינוי רשות מיוחדת עם סמכויות ומשאבים לטיפול במגזר הערבי, שבראשה יעמוד אזרח ערבי מתון וחזק – זוהי אחת המשימות של ממשלת האחדות שחייבת לקום עכשיו. אבל זה כבר נושא למאמר אחר.               

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן