סגור

האסון במירון | שמעון הצדיק, זכרונות מהאיש שלא הכרתי | טור מיוחד

"שעת לילה מאוחרת היו דפיקות בדלת. זה היה קרוב משפחה שגר בסמוך והוא ביקש מעטפה. מיד ידענו בלבנו שזה קשור במירון. "הייתי שם", הוא סיפר. "אנשים נהרגו, זו הייתה זוועה, השם ישמור. מצאתי את הסלולרי הזה וידעתי שאני חייב להחזיר אותו לבעליו"

נתנאל וייס
כ באייר התשפא
,
02 במאי, 2021 22:57
 נתנאל וייס

נתנאל וייסצילום: יואב דודקביץ'

מאז שעות הבוקר של יום שישי זה לא מרפה. הרצון לעשות משהו, להיות חלק. להראות שכולנו באותה הסירה. ביום שישי בצהרים, כשעשרות אנשים עמדו בשמש הקופחת בתור לתרום דם בעמדה המאולתרת ברחוב בן יהודה, מספר שעות לאחר היוודע האסון לוקח הדמים לא הצליח לשכנע אותם שהוא כבר בקריסה ושיחזרו בשבוע הבא, כי גם אז יצטרכו את הדם שלהם עבור הנפגעים.

במוצאי השבת, בשעת לילה מאוחרת היו דפיקות בדלת. זה היה קרוב משפחה שגר בסמוך והוא ביקש מעטפה. מיד ידענו בלבנו שזה קשור במירון. "הייתי שם", הוא סיפר. "אנשים נהרגו, זו הייתה זוועה, השם ישמור. מצאתי את הסלולרי הזה וידעתי שאני חייב להחזיר אותו לבעליו", הוא הראה בהתרגשות. "זה אחד מההרוגים, שמעון מטלון ז"ל. אני נוסע אל המשפחה להחזיר את הסלולרי שלו. המשפחה ממתינה. אקח אוטובוס, יש לך אולי מעטפה לשים בה את המכשיר הנייד?".

לא יכולתי להישאר אדיש ונכנסנו יחד לרכב שלי בדרכנו אל ביתר עילית. מעולם לא נכנסתי לעיר הזו, אלא רק עברתי לידה. בדרך קרוב המשפחה תיאר באוזניי את האירוע. את הידיעה שאם לא הוא, אותו סלולרי אולי היה אובד לנצח ועימו הזיכרונות של איש שאותו לא הכיר. כל אותו הלילה שבין חמישי לשישי, המשפחה התקשרה בלי סוף כדי לנסות לדלות פרטים על אבי המשפחה, אך לא היה לו מה לספר.

צילום:נתנאל וויס

כבר קרוב לחצות והגענו אל בית האבלים. התאספו סביבנו בני המשפחה לראות את התמונות האחרונות, את הסרטונים האחרונים, את השיחות האחרונות. אישה גיבורה ועשרה יתומים הותיר אחריו האיש שלא הכרנו, שנקרא על שם רבי שמעון בר יוחאי. זאת, לאחר שהוריו לא הצליחו להביא ילד לעולם ונדרו כי אם יבוא להם בן הוא ייקרא על שם הצדיק. ואיזה צדיק היה רבי שמעון שלנו. אלמנתו סיפרה לנו כיצד היה מתנדב בתקופת הפיגועים הנוראה בירושלים "ומגרד את הגופות". גם באירוע במירון היא הייתה משוכנעת שעוד רגע קט יתקשר אליה ויגיד שפשוט היה שם וסייע בזיהוי קרבנות האסון הנורא.

חיוכו של שמעון ניבט מכל עבר. סיפרו שגם כשגופתו עברה טהרה הוא נותר מחויך. ארבעה מילדיו היו איתו בהר. בדרך לא דרך מתוך האפלה הם הצליחו לחזור הביתה בשלום. אלמנתו הייתה ככל הנראה האחרונה שדיברה איתו בסלולרי דקות ספורות לפני שהנורא מכל קרה. בתוך הבית המשפחה המפוארת הזו עוד הצליחה לברך אותנו ולהודות שבאנו באמצע הלילה עם זיכרונות מאיש שלא הכרנו ולא נכיר. אלמנתו הטריה סיפרה לנו איך הצדיק שלה נולד בז"ך ונהרג בח"י, בן 37 במותו. אנחנו סיפרנו לה כמה עם ישראל התגייס למען הפצועים. איך תלמידי חכמים עם יושבי קרנות בכל מקום בארץ תרמו מעל 2,000 מנות דם לאנשים זרים. דתיים וחילונים, יהודים ושאינם. כולם התעלו מעל המחלוקות והפכו בן רגע להיות עם אחד. סיפרנו איך כל העולם הזדעק על הטרגדיה הנוראה, על הנשמות המתוקות שנאלמו באחת.

בדרך חזרה לירושלים, קרוב המשפחה נזכר שלא הספיק לספר לי על חבר שלו לישיבה, שישב איתו רק יום קודם לארוחה ונהרג גם הוא ברשב"י. קרוב המשפחה היה אמור אף הוא להיות בהדלקה של תולדות אהרון, אך איחר בכמה דקות שייתכן והצילו את חייו. "אתה מעכל שיש ארבעים וחמישה מקרים כאלה?" הוא שאל אותי, ואני במבוכה לא ידעתי כיצד להשיב.

נכתב לעילוי נשמת הרב שמעון בן הרב יוסף מטלון ז"ל

 

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
08.05.2021

1. כ"כ עצוב, הקב"ה לקח את הצדיקים ביותר (ורד)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משה לאון בראיון לחדשות כיפה צילום: כיפה

משה לאון לקראת אירועי יום ירושלים: "אנחנו צריכים לחשוש ולדאוג שהכל יעבור בשלום"

קרא עוד