לפני חודשים אחדים פרסמתי רשימה קצרה ב'מקור ראשון' ובה קראתי לשינוי שיטת הממשל בישראל ולהבאת הנושא החשוב הזה להכרעת העם. כחודש לאחר מכן הרחבתי את הדברים במאמר נוסף ("בשבח הנשיאות"), שבראשו כתבתי: "מתוך חשש כבד שגם הפעם אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של תיקו ושיתוק שלטוני ברצוני לדבר בשבח שינוי השיטה, ממבט תורני".
לצערנו, אשר יגורנו בא. שוב תיקו, שוב פלונטר ושוב תסכול. ברור לכל שבחירות חמישיות לא יהיו פתרון. מעריצי נתניהו לא ינטשוהו, ושונאיו האובססיביים לא ישלימו אתו. שטן המחלוקת ימשיך לרקד, לבזבז את כספי הציבור על מערכות בחירות, ולהביא לדה-מורליזציה מתמשכת ומעמיקה בעם.
הרב שילתצילום: יעקב, ויקיפדיה CC BY-SA 3.0
כמי שהצביע בבחירות האלה בעד מפלגת 'הציונות הדתית' ברצוני להציע לנציגי הציבור להצטרף לקואליציה שתכלול את מפלגתו של מנסור עבאס. אלה הם נימוקיי:
א. יש לראות במצב זה מצב זמני, ולכלול בקווי היסוד של הקואליציה דרישה חד-משמעית להביא לשינויים רציניים בשיטת הממשל בישראל, שיובאו להכרעת העם. השינויים הדרושים הם: חיזוק כוחה ויעילותה של הרשות המבצעת, שינוי שיטת הבחירות לרשות המחוקקת על ידי שילוב אלמנט של בחירות אישיות, ואיזון ראוי בין סמכויות הרשות המחוקקת לרשות השופטת. על הצורך החיוני בשינויים כאלה אני ממליץ לקרוא, בין השאר, את מאמריו של פרופ' אוריאל רייכמן בנושא זה.
ב. מציאותו של מיעוט נכרי בעל זכויות אזרחיות בארצנו אינה עומדת בניגוד לערכי התורה.
ג. מנסור עבאס משדר "נורמליות", פיכחון ונינוחות. מדיניות הביטחון של ישראל לא תשתנה בעקבות צירופו לקואליציה.
ד. שיתוף פעולה ויחסי אימון כלשהם עם מפלגה איסלאמית יתרמו תרומה חיובית ליחסינו עם העולם הערבי בכללו.
ה. בלי לשגות בדמיונות משיחיים, בעובדה שמדובר במפלגה דתית יש פוטנציאל מסוים להתמתנות ולהתקרבות בין-דתית רצויה בין היהדות והאיסלאם, ברוח דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים.