3 הערות על פסיקת בג"ץ בנושא הגיור

פעם נוספת, וכנראה לא האחרונה, שסוגיות עקרוניות בנושאי דת ומדינה, שראוי היה להסדיר בהסכמה רחבה, מוכרעות דווקא בבית המשפט. לא חבל?

אלעד קפלן 01/03/21 23:33 יז באדר התשפא

3 הערות על פסיקת בג"ץ בנושא הגיור
ארכיון, צילום: פלאש 90

בג"ץ פסק שגיורים רפורמים שנערכים בישראל יוכרו על ידי המדינה לשם קבלת מעמד מכוח חוק השבות. זו פעם נוספת, וכנראה לא האחרונה, שסוגיות עקרוניות בנושאי דת ומדינה, שראוי היה להסדיר בהסכמה רחבה, מוכרעות דווקא בבית המשפט. לפני שממהרים לגבש דעה, הנה כמה עובדות ותובנות על פסיקה זו ועל הרקע שלה.

1. הניסיון להציג את בג"ץ כמי שלהוטים להתערב בעבודת הכנסת ולהכריע בסוגיות שנוגעות לזהותה של מדינת ישראל הוא פשוט קשקוש בהקשר זה. העתירה שהוכרעה היום הוגשה אי-אז בשנת 2005. חלפו מאז 8 כנסות שלא קידמו את הנושא ואינספור ממשלות שבחרו להדחיק את סוגיית הגיור. גם כשקידמתי עם ׳עתים׳ וחברי הכנסת אלעזר שטרן ועליזה לביא חוק גיור מתון, שהיה מאפשר לרבני יישובים להקים בתי דין, זה נפל בלחץ הסיעות החרדיות. שופטי בג"ץ ממש לא רצו לפסוק בסוגיה הזו, והם שבו והדגישו זאת פעמים רבות. אך בסופו של דבר, בהיעדר חוק גיור, כאשר יש משפחות שממתינות, מישהו צריך להכריע מה יהיה גורלן.

2. הכרה בגיורים רפורמיים של אנשים שאינם אזרחים ישראלים אינה סוגיית הגיור המרכזית בישראל. למעשה, מאבק בין חרדים לרפורמים מפספס לחלוטין את העיקר: יש בישראל עשרות אלפי מבקשי גיור שהם כן אזרחים. הם לא מבקשים הכרה מכוח חוק השבות, כי הם הרי אזרחים ישראלים וכבר יש להם הכרה כזאת. אלו עולים שהגיעו לישראל כחלק מהעם היהודי, מתוך זהות ושייכות לעם היהודי, אך שאינם יהודים על פי ההלכה. מדינת ישראל צריכה לשנות את מדיניות הדלת הסגורה של בתי הדין לגיור ולתת מענה למבקשי גיור רבים, שהם כבר חלק מהחברה היהודית במדינת ישראל. בשנים האחרונות בתי הדין 'גיור כהלכה', בראשות רבני יישובים וראשי ישיבות, פועלים במטרה לתת מענה לציבור זה. ראוי היה שהשיח הפוליטי יעסוק פחות בטפל ויותר בעיקר – מציאת פתרונות גיור למימוש חזון קיבוץ הגלויות.

3. אין מי שחיזק את התנועה הרפורמית בישראל יותר מאשר הרבנות. מדיניות נוקשה ומנותקת הובילה אנשים לחפש חלופה. רבים מצאו אותה בתנועה הרפורמית. מי שחושב שבלימת הרפורמים בחקיקה תוביל לצמצום בכוחם טועה מן היסוד. אם ברצוננו לחזק יהדות הלכתית, יש להשיב למרכז הבמה את המסורת ההלכתית שהייתה מרכזית ונדחקה הצידה בשנים האחרונות. מסורת הלכתית קשובה, שאינה פועלת מתוך כפייה, ובכך מרחיקה את הציבור, אלא מתוך כבוד לעם היהודי ואחריות לעתידו.

למרבה הצער, סוגיות דת ומדינה מנוצלות לא פעם לשם מאבקים פוליטיים, שמנעו כל פתרון בנושאי מפתח לעתיד העם היהודי. כאשר הדאגה לעתיד העם היהודי תתעלה מעל לחרדה מפני מעשי הרפורמים, ניתן יהיה לעשות הרבה למען סוגיית הגיור בפרט ופניה של מדינת ישראל בכלל.

 

עו"ד אלעד קפלן הוא מנהל ארגון 'עתים'

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר