הפיתוי להתייחס לדרכה השערורייתית של חלקים גדולים מידי ביהדות החרדית הוא גדול מאוד. תמיד נוח לדבר על ה"אחר". בעיקר אם הוא משיק לתפיסה שלנו. אבל כדאי להתאפק. אין בכך כל תועלת, מלבד תחושה פנימית שהמבקר שייך ל"טובים". ומוטב לנו להפנות את תשומת לבנו – למה שאנחנו עצמנו מופקדים עליו.
ראשית – לילדינו. רבים מהם במצוקה גדולה. הם גדלים ללא חברים; ללא שגרה; בסיר לחץ; עם קשר מופחת למשפחה המורחבת; בד בבד עם כל האתגרים שלהם. הם גדלים כשעולמם הרוחני עם הרבה פחות לימוד; תפילה מעורערת; שקיעה במסכים; ועוד ועוד.
מה לנו כי נעסוק ביהדות החרדית, בעוד שכל תשומת הלב שלנו נדרשת למה שאנחנו יכולים לעזור כאן.
גם במישור המערכתי – יבחן כל אחד את עצמו האם הוא משתנה כאשר תוקפים אותו. אם כן – שימשיך לתקוף אחרים. אך אם כמו רוב בני האדם – הוא מתקפד יותר.
אולי מוטב לנו להפוך את עולמנו האמוני, ואת הדרך שבה אנחנו הולכים, לאטרקטיבית יותר, נאמנה יותר לקב"ה להלכה ולדרכה, עמוקה יותר בהופעותיה הרוחניות, עשירה בתלמוד תורה, מאירת פנים ורגישה לבין אדם לחבירו – ובכך לגרום לאחרים לומר ראו כמה נאה זה שלמד בתורה בדרך זו, והולך בה בנאמנות אמיתית למה שציווה עלינו ריבונו של עולם.
זה נכון בראש ובראשונה מצד דרכו של אדם – לחיות בעולם התיקון, של עצמו. וזה גם בעל סיכוי יותר גדול להביא לשינוי של חלק מסוים – הרבה יותר מאשר מתקפות.
הרב יובל שרלו מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ, ערוץ טלגרם ועמוד פייסבוק, הקרויים 'זיקים', בהם הוא שולח מדי יום התייחסות קצרה במבט תורני על שלל נושאים. ניתן להצטרף לקבוצות הווטסאפ דרך הלינק.