לאחרונה, סביב מערכת הבחירות המתרגשת לפתחנו, ועל רקע הכוונה ליצור בה חיבור בימין, מימין לבנט, אני שומע מעוד ועוד גורמים שאני משוחח עימם את הטענה הבאה, ביחס אליי ולחבריי בעוצמה יהודית: 'יצחק, אין מה לעשות, אתם לא הציונות הדתית. אתם לא חלק מהמגזר, זו המציאות'. כמובן שלטענות הללו, המופנות כלפינו מידי מערכת בחירות, ישנה מטרה אחת: דחיקתה של עוצמה יהודית מהמפה הפוליטית ומהחיבורים בין הרשימות השונות בימין.
במקום לספוג שוב ושוב את העלבונות הללו, שלא מייצגים את השקפתו של אף פלח בציונות הדתית, למעט קבוצת עסקנים קטנה ששיקולי אגו נמצאים אצלה בסדר העדיפויות לפני הדאגה לארץ ישראל, נפריך אחת ולתמיד את הטענות משוללות היסוד הללו.
ראשית כל, יש לשאול: מהו המדד לפיו נקבע האם אדם כלשהו משתייך לציונות הדתית או לא? השתייכות מפלגתית, נטו מגזרית, או שיש משהו קצת יותר גדול מאחורי ההגדרה הזו? כאמור, יש מי שיגדיר זאת על פי מקום מגורים, לבוש חיצוני, מסלול חיים אחיד מילדות ועד בגרות, אורח חיים ספציפי, ועוד שלל מאפיינים סימבוליים. זוהי בהחלט הגדרה רדודה, שהופכת את הציונות הדתית למגזר שלא מוגדר על פי אף מאפיין מהותי. מנגד, אפשר לבחור בהגדרה המהותית: כל מי שמאמין שהציונות היא התגשמותם של חזון הנביאים בשיבת עם ישראל לארצו, מאמין שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו, וברוח זו לוקח חלק פעיל ומעשי בחזון הגדול הזה: בלימוד תורה, בגיוס לצבא, בהתנדבות – וכן, גם בחיים הפוליטיים.
וכאשר אני מתבונן מחד על ההגדרה הזו, ובמידה מסוימת, אף על ההגדרה השיטחית הראשונה, ומאידך עליי ועל חבריי בעוצמה יהודית, אני רואה התאמה מדויקת. אני, שלמדתי בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת ההסדר בבית שאן, התגייסתי לשירות קרבי בגולני, הגעתי לדרום תל אביב כדי להקים ישיבה יחד עם חברים נוספים ומורי ורבי הרב אחיעד אטינגר הי"ד – אני לא שייך לציונות הדתית? האם ד"ר מיכאל בן ארי, שלמד בישיבות מרכז הרב וישיבת הכותל, ונפצע במהלך שירות צבאי בגולני – לא שייך לציונות הדתית? האם ברוך מרזל, שלמד במרכז הרב ושותף בהקמת ההתיישבות ביו"ש קרוב ל-50 שנה, נפצע במלחמת לבנון הראשונה ונשלח מטעם צה"ל לארצות הברית במסגרת פרויקט הסברה לגיוס עולים ומתנדבים לצה"ל – לא שייך לציונות הדתית? האם עו"ד איתמר בן גביר, שעושה לילות כימים במאבקים משפטיים למען ארץ ישראל, מארח בביתו ומפנק עשרות חיילי צה"ל – הוא לא הציונות הדתית? האם בנצי גופשטיין, שלמד בישיבת אור עציון, וכיום הוא הכתובת הראשונה לכל הורה שביתו נפלה בקשרי התבוללות – הוא לא ציונות דתית? האם כולנו, שכלל ילדינו מתחנכים בגנים, בתי ספר, ישיבות ואולפנות של הציונות הדתית – איננו שייכים לציונות הדתית?
ואולי רבניה של עוצמה יהודית, הגאונים הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע לשעבר, הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש, הרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה יריחו, שליט"א – אולי גם הם לא חלק מהציונות דתית?
ובכן, את כל הנתונים שהובאו במאמר זה, מכירים היטב אותם גורמים שמשמיעים באוזניי את הטענות הללו. הם מכירים אותן, אך מעדיפים לטמון את הראש בחול, משיקולי אגו, ולספר סיפורי מעשיות. מזל שהציבור, אותו הם מתיימרים לייצג, הוא לא מטומטם ויודע להבחין בין ספינים ושקרים, לאידאולוגיה ואמת.
הכותב הוא מנכ"ל מפלגת עוצמה יהודית.