סגור

אריאל קלנר: "מפעל ההתיישבות – דווקא עכשיו"

חבר הכנסת בטור מיוחד לכיפה, כותב: "ההתיישבות ביהודה ושומרון הינה יעד לאומי ראשון במעלה. לפתחנו שלושה אתגרים: להגיע למיליון תושבים, מאבק על שטחי C ומאבק מול מערכת המשפט"

ח"כ אריאל קלנר
כח בחשון התשפא
,
15 בנובמבר, 2020 14:26
ח"כ אריאל קלנר

ח"כ אריאל קלנרצילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

ההשלכות של הבחירות בארה"ב על יחס הממשל הבא להתיישבות טרם התבררו. משבר הקורונה, הנמצא במרכז סדר היום העולמי צמצם גם הוא את העניין בנושאים המדיניים בכלל ובהתיישבות בפרט. מה שכן ברור זה שימי שלטונו של הנשיא דונלד טראמפ הורידו מסדר היום את סוגיית חלוקת הארץ שהייתה במרכז השיח במשך 25 שנים ואין זמן מתאים יותר להשיב את נושא ההתיישבות ביהודה ושומרון לראש סדר היום הלאומי.

לפני כ 800 שנה הסביר הרמב"ן את מצוות יישוב הארץ: " שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (ספר מצוות הרמב"ן, עשה, ד). כעבור כ 700 שנה, בהגיעו לתל חי, קבע יוסף טרומפלדור: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו." מבחינת טרומפלדור, מה שייעזב לשממה, לא יהיה בידינו. גם היום דברים אלה נכונים ואולי, דווקא היום. לכן, אערוך ביום שלישי א' כסלו, 17.11 כנס בכנסת תחת הכותרת: 'מפעל ההתיישבות, דווקא עכשיו". 

ההתיישבות ביהודה ושומרון הינה יעד לאומי ראשון במעלה. מדובר בארץ התנ"ך הקושרת אותנו לזהותנו, מדובר בחבל ארץ שטרם הצלחנו להכריע באופן סופי את המלחמה עליו. לפתחנו שלושה אתגרים:

  • ראשית, המרוץ למיליון – יש להגיע למיליון תושבים ביהודה ושומרון בהקדם האפשרי. מיליון תושבים ימנעו כל סיכוי ריאלי להקמת מדינה פלסטינית בקווי 67 ויגנזו את חלומם של אויבינו לעקור את ההתיישבות היהודית. הדבר מצריך תשתיות מתאימות מצד אחד, בניית אסטרטגיה מתאימה ורתימת כל משרדי הממשלה לעניין.
  • שנית, המאבק על שטחי C: במימון זר ובארגון שיטתי, משתלטת הרשות הפלסטינית ונוגסת עוד ועוד בחלקי המולדת המכונים שטחי C. מדובר בשטח, שגם עפ"י הסכמי אוסלו וההסכמים שאחריו, אמור לדון במו"מ. אסור לנו להשלים עם זה. בעניין זה עלינו לגבש אסטרטגיה של "סור מרע" ו"עשה טוב".
  • מהלכי ה"סור מרע" חייבים לכלול מהלכים של מניעת המעורבות של המדינות הזרות והצרת צעדי הרש"פ בהשתלטותם על שטחי C. בעניין זה הגשתי הצעה לדיון מהיר שתידון בשבוע הבא בוועדת חוץ וביטחון, זאת בנוסף לשדולה שהקמתי למאבק בדה לגיטימציה של ישראל, כאשר התערבות מדינות זרות בענייניה הפנימיים של ישראל היא אחת מפעולות הדה לגיטימציה המובהקות. מהלכי ה"עשה טוב" חייבים לכלול אסטרטגיה מסודרת של יישוב והחזקה בשטח הריק באמצעות התיישבות, חקלאות ונוכחות צבאית.
  • שלישית, ישנו אתגר המאבק מול מערכת המשפט. לצערי מערכת המשפט שלנו נגועה בתפיסות פוסט ציוניות הרואות בנוכחות היהודית ביהודה ושומרון דבר שאינו לגיטימי. תפיסות אלה מושרשות במערכת המשפטית כולה, מבג"ץ ועד היועצים המשפטיים במנהל האזרחי.

בתקופה האחרונה הגשתי שתי הצעות דחופות לסדר להתנהלות בנוגע לצוות קו כחול במנהל האזרחי, אשר הופך תושבים שומרי חוק לעבריינים בעל כורכם. הצעה דחופה נוספת שהעליתי היא לגבי הייעוץ המשפטי פוגע בביטחון ההתיישבות הצעירה ואינו מאפשר מרכיבי ביטחון שצה"ל מבקש להתקין, הוא מונע תשתיות מתושבים חלוצים שומרי חוק. הסדרת ההתיישבות הצעירה חייבת להיות בראש סדר העדיפויות בתקופה הקרובה.   

יעד נוסף שאסור לנו לשכוח הוא ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון. עקירת היישובים בצפון השומרון הייתה שילוב של עוול ואיוולת. היום, כשלכולם ברורה השגיאה הקשה, יש להשיב את הגלגל לאחור היכן שניתן. יש לבטל את חוק ההתנתקות ולאפשר התיישבות יהודית מחודשת בצפון השומרון. 

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ח"כ בצלאל סמוטריץ' צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

סמוטריץ': לא נכניס לרשימה אנשים שלא יהיו נאמנים לערכים שלנו

קרא עוד