בנט ונתניהו: מהפח למהפך

אי שם בבחירות מועד א' כשח"כ נפתלי בנט נבר בפחי האשפה וחיפש פתקי הצבעה של הימין החדש, נתניהו חיכך ידיו בהנאה על כך שהצליח סוף סוף להוריד מעל גבו את ח"כ נפתלי בנט ובכך ניטרל את האיום המטריד שצץ לו מימין, אך הישגים לחוד ומציאות לחוד. נתניהו שלא הצליח להקים ממשלה נאלץ לצאת לבחירות חוזרות שהחזירו את נפתלי בנט לכנסת, נתניהו שחשש בצדק לנקם מצידו של בנט שיעבור לצד כחול לבן, יצא מגדרו והחליט למנות את הרב רפי פרץ לשר החינוך, את בצלאל סמוטריץ' לשר התחבורה ואת בנט לא פחות ולא יותר לשר הביטחון, במו ידיו העניק נתניהו לימינה את החזון שעליו חלם בנט, מפלגה ימנית שתפנה לכלל הציבור בישראל.

חברי ימינה שכיהנו כשרים קצרו שבחים והערכה ציבורית מן הקצה לקצה על הטיפול שלהם במשרדם, הפופולריות שלהם שגירדה את הרצפה החלה להתרומם מעלה מעלה ונפתלי בנט החליט לפדות את הצ'קים על טיפולו בקורונה ומיתג את עצמו כ"מר קורונה", שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' קיבל מחמאות מכל עבר הן מהציבור והן מהעיתונות הכללית על תפקודו במשרד התחבורה. סוף כל סוף, ימינה חצתה את קווי הגבול של המגזר טיפלה בעניינים ציבוריים כלליים פר אקסלנס וביצעה אותם בהצלחה. הציבור ראה את זה. ולא נבהל. 

בחירות ג' נתניהו על הסוס, סוף סוף הצליח לפרק את כחול לבן, השלטון בידיו, הסכמי שלום החלו להירקם בהיחבא, בו בעת הוא מזהה את הפופולריות שצבר בנט בטיפולו בקורונה ומתכונן לניטרול האחרון נגדו, הוא חותך לממשלת מרכז שמאל, זונח את הברית עם ימינה וזורק אותה לאופוזיציה בנסיון לגמד את הישגיו של בנט כשר ביטחון ולהשכיח אותו מהתודעה הציבורית, הגל השני טרף את הקלפים ימינה באופוזיציה הפכה לבולטת ולוהטת שמושכת תשומת לב תקשורתית ציבורית - יש התנגדות מימין לממשלה מהאופוזיציה. 

בינתיים הגל השני של הקורונה הכה בעוז, בעוד הממשלה הקודמת בראשות נתניהו הצליחה בגל הראשון לנצח את הקורונה בחודשיים וחצי כשבנט וסמוטריץ' בתוכה, הממשלה הנוכחית גם היא בראשות נתניהו נמצאת מדשדשת באופן מביך ומאבדת שליטה על המגיפה. ההפגנות, ההפרות במגזר החרדי, התבטאויות של חברי כנסת, שרים בממשלה שמפירים הנחיות, העסקים שקורסים, המובטלים וההורים המתוסכלים ממשרד החינוך, כל אלו גרמו לציבור הימני בעיקרו להבחין בהבדל המהותי רעיוני בין מפלגת ימינה לליכוד הבדלים שגורמים להרהורים לא מעטים בקרב אותו ציבור, בעוד חברי הליכוד מצטיירים ככאלה שלא עובדים למען הציבור אלא עסוקים בריבים פנימיים, מינויים פוליטים וריצוי קבוצות לחץ, מפלגת ימינה מצטיירת כיום כמי שהוציאה תחתיה שרים מקצועיים ואיכותיים. 

בסקרים האחרונים מנבאים למפלגת ימינה מעל ל 20 מנדטים, רבים נוטים להעריך כי רוב המנדטים החדשים של ימינה פריכים ושייכים למצביעי מרכז ימין או מאוכזבי כחול לבן ושות', שהחליטו לבחור בבנט על מנת להדיח דרכו את בנימין נתניהו מהשלטון ובבוא היום ינטשו את בנט בחזרה אל מפלגות האם בשמאל. זו סברה ויכול להיות שהצדק אתה. אך לא ניתן להתעלם מהאופציה הסבירה שהציבור בימין הישראלי אוהב את מה שמפלגת ימינה עושה, וזה מדאיג את נתניהו, שמבין שכל עוד מפלגת ימינה נהנית מהפופולריות הגואה ושומרת על מקומה הגבוה בסקרים, היא מתקדמת לעבר ההישג הנדרש שקבע בנט - קיבוע מעמדו כמועמד ימני לגיטימי להתחרות מול נתניהו על ראשות הממשלה דבר שלא קרה בימין למעלה מעשור
וכשהציבור נותן לגיטימיות למישהו אחר להנהיג שעון העצר מתחיל לתקתק.