ההכרעה המקצועית של אורחות פתיחת המשק מחייב "תשועה ברוב יועץ". נכונות לשקלל את המידע הרפואי, את המצב הכלכלי, את ההשפעות הנפשיות, את החשבון לטווח ארוך, את האפשרויות וכדו'.
נדרשת כאן הרבה ענווה מחד גיסא, והכרה שאין איש המסוגל לעשות זאת לבדו, ומאידך גיסא יכולת הכרעה והחלטה, נקיות דעת, אי לקיחת שוחד ונתינתו – גם לא שוחד פוליטי, אנשי אמת, אנשי חיל.
ברם, יש בדברים גם הכרעות ערכיות. לא רק מקצועיות. כיוון שהפתיחה חייבת להיות מוגבלת, ובכל מקום בו יש משאבים מוגבלים – יש צורך ביצירת סולם ערכי, שילווה את ההכרעות השונות. אם מבחינה רפואית ומקצועית הדבר אינו אפשרי – אזי אין לעשות אותו. אולם, כשהדבר אפשרי, חשוב שנאמר בקול גדול: בדרוג התחומים החשובים ביותר צריך לשים לפני כל דבר אחר את ילדינו, נכדינו ונינינו.
חומר הלימודים הוא חשוב – "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד" – אולם הוא שני בחשיבותו. כאשר מדובר בתלמוד תורה – על אחת כמה וכמה. אולם הדברים נכונים ביחס לכל הילדים, בכל הזרמים, בכל מערכות החינוך.
החשיבות העקרית היא שיראו אותם; שהם יראו; שהם ייפגשו עם העולמות החינוכיים הערכיים הסובבים אותם – מהמורים ועד חבריהם; שייצאו מבועת המסכים; שייגאלו ממצוקות הבתים הקשים; שייחשפו שוב לדברים החשובים יותר בחיים.
זו אינה קריאה לפתוח את מוסדות החינוך בלא-אחריות. זו קריאה לבדוק שוב ושוב את הנתונים, את האפשרויות, את הניהול הנכון – ממשלתי או שלטון מקומי וכדו', והכל תחת הכרת החשיבות העליונה של אחד האתוסים היסודיים ביותר של האומה.
החינוך.
הרב יובל שרלו מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ, ערוץ טלגרם ועמוד פייסבוק, הקרויים 'זיקים', בהם הוא שולח מדי יום התייחסות קצרה במבט תורני על שלל נושאים. ניתן להצטרף לקבוצות הווטסאפ דרך הלינק.