אמיר השכל והעלייה מאתיופיה

אמיר השכל רק נתן לנו המחשה ליחס הכללי של מקבלי ההחלטות ורבים בציבור לעלייה מאתיופיה. אף אחד לא יכול לקחת בעלות על העלייה או על העולים או להתפאר בכך שהוא מסכים להכניס עולים לישראל

חדשות כיפה שירן עמוסי 13/10/20 16:30 כה בתשרי התשפא

אמיר השכל והעלייה מאתיופיה
אמיר השכל, צילום: Avshalom Sassoni/Flash90

לא, החלטת הממשלה לאפשר עלייה של 2000 עולים מאתיופיה לא קשורה לאמיר השכל. זו החלטה שהתקבלה כבר בשנת 2015, שקבעה שתיבחן זכאותם של כל הממתינים לעלייה, אז הוערך מספרם על ידי משרד הפנים בכ-9,000 נפש. מאז ממשלת ישראל אפשרה את עלייתם של כ-2,000 נפש בלבד. החלטת הממשלה האחרונה מ-12.10.20 איננה תגובה לדבריו של אמיר השכל, אלא המשכה של התחייבות שכבר מזמן הייתה צריכה להיפרע.

"הבאתי את ההורים שלך": אמיר השכל תוקף שוטרת ממוצא אתיופי

ובכל זאת, יש מכנה משותף רחב מאוד בין התנהלות העלייה מאתיופיה ובין אמירתו של אמיר השכל. אף מורה למתמטיקה לא יפנה לשוטר אשכנזי ויגיד לו: "אתה לא מתבייש? אני לימדתי את ההורים שלך לבגרות!" רק מפני שהוא לימד בעבר תלמידים אשכנזים בבית הספר. אמיר השכל אכן הטיס לכאן כמה עולים מאתיופיה, אבל מאז נדמה לו שהוא בעל הבית של העלייה. אם הבאתי לכאן כמה אתיופים כנראה שכל האתיופים חייבים להגיד לי תודה. הקהילה האתיופית מבחינתו זה לא אדם פרטי ועוד אדם פרטי ועוד אדם פרטי שיחד מרכיבים קהילה מגוונת, אלא גוש הומוגני אחיד ותו לא. 

אבל האמת היא שאמיר השכל לא לבד. יותר מדי אנשים בסיפור הזה שוכחים שמדובר בחבורה מגוונת של אנשים עצמאיים עם רצונות ודעות, יכולות וכוחות. נתחיל בפוליטיקאים הגיבורים שכבר עשרות שנים מתפארים בכך שהם מעלים את יהודי אתיופיה לישראל. אבל מה עם העולים עצמם? אתם בסך הכול אפשרתם להם לעלות, לא העליתם אותם! אתם לא מכרתם את כל רכושכם ויצאתם אל הלא נודע! אתם לא המתנתם עשרות שנים חסרי כול בערים באתיופיה, מחוסרי בית וכסף, מחוסרי תקווה, תלושים מהעבר שלכם בכפר ומנותקים מהעתיד שלכם בישראל, מייחלים לרחמי שמים ולחסדי ממשלת ישראל שתואיל בטובה לפתוח לכם את שעריה, ובכל זאת קראתם יום יום "ה' א-להינו ה' אחד"! אתם לא העליתם אותם, הם עלו לארץ בעצמם. בדיוק כמו אמיר השכל, גם אתם שכחתם את העולים בדרך.

וכל אלו שמסבירים לנו שבכלל לא מדובר ביהודים. אלו רק מתחזים נוצרים שפעילי עלייה הביאו מהכפרים באתיופיה, "הם מייצרים להם אשליה, מעבירים אותם על דעתם ועל דתם". משכנעים אותם שאם יעמידו פני יהודים הם יוכלו להגיע לארץ ישראל. מבחינתכם העולים מאתיופיה הם בובות על חוט, חסרי אופי ורצון עצמי. אפשר לעקור אותם ממולדתם בתואנות שווא ולגרום להם לחיות בייסורים עשרות שנים רק כי איזה לבן אחד אמר להם. בדיוק כמו אמיר השכל, ההתנשאות היא מנת חלקכם. 

ולא רק אלו שמפיצים את השקרים, אלא גם הנוהים אחריהם. כל מי שקורא את השקרים האלה ובלי לבחון ולברר מיד משתכנע – האם היה חושב את ההזיות האלה גם על עולים מארצות הברית? אמיר השכל מתנשא בגלוי, לעומתם שמתנשאים בסתר. זה כל ההבדל.

בבית הכנסת באדיס אבבה תלויות חמש יריעות בד ועליהן רקומה רשימה (חלקית ביותר) של כ-360 אנשים שנפטרו במהלך ההמתנה לעלייה לארץ. כשפרסמתי תמונה של היריעות לפני כמה שנים, כתב לי חבר עולה מאתיופיה: "אני זוכר את הרשימה מלפני שנת 2006. הייתה רק יריעת בד אחת. עצוב לי לראות את כל האנשים שלא זכו לראות את ירושלים". העלייה הנוכחית מאתיופיה נמשכת בעצלתיים כבר 27 שנים. בכל פעם ממשלת ישראל פותחת את שערי העלייה, סוגרת, פותחת ושוב סוגרת. מחליטה החלטות, מבטיחה הבטחות, ואז מתעלמת מהן בגסות. בכל מדינה אחרת בעולם מעודדים עלייה, משווקים את מדינת ישראל, משכנעים את היהודים שמקומם היחיד הוא פה בארץ, קוראים להם לעלות. אבל כשמדובר בעלייה מאתיופיה תחילה אוסרים עליהם את הכניסה לארץ, ולאחר מכן קובעים מכסות ומעמידים את העלייה בפני שיקולי תקציב, ואז מתפארים בעוד כמה עולים שהואילו בטובם "להעלות" לישראל. כך קורה שעשרות נפטרים הופכים למאות ולאלפים.

אולי צריך שאמיר השכל יטוס להביא עוד כמה עולים.

שירן עמוסי עובד כפסיכולוג בשירות הציבורי