בעוד שלוש שנים ימלאו יובל שנים למלחמת יום הכיפורים, שהייתה מן הקשות והמורכבות במלחמות ישראל. אחד הדברים הזכורים ביותר מן המלחמה ההיא הוא ההפתעה, והעובדה שמדינת ישראל, ובמידה רבה גם צה"ל, נתפסו לא מוכנים.
גם השנה, תשפ"א, אנו עומדים בעיצומה של מלחמה, שאיש בעולם לא צפה את עוצמתה ואת היקפה. אך הפעם האויב איננו שועט בגבולות המדינה בצפון ובדרום, אלא מסתתר בכל פינה, בכל בית ובעיקר – בכל התקהלות. שיעור ההדבקה בנגיף הקורונה עולה באופן מתמיד, וכולנו נוטלים חלק במלחמה לבלימת התפשטות הנגיף.
בחזית הלחימה עומדים הפעם הצוותים הרפואיים, שעושים לילות כימים להגשת סעד ומרפא לחולים הקשים. גם צוותי הרפואה בצה"ל נוטלים חלק חשוב במשימה זו, וכולנו רוחשים להם הוקרה והערכה רבה. בד בבד, האחריות לניצחון במלחמה קשה זו מוטלת על כתפינו, כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל.
כלל הלכתי חשוב למדנו בהלכות צבא ומלחמה, ולפיו בעת מלחמה גדרי פיקוח נפש מתרחבים באופן מיוחד, ופעולות שונות, שבעיתות שיגרה אינן מוגדרות פיקוח נפש, וממילא אינן מתירות לחלל שבת וחג או לבטל מצוות אחרות, מקבלות משנה תוקף וחשיבות. במידה רבה כך הוא גם כעת לגבי מכלול המשימות הנדרשות לבלימת התפשטות הנגיף.
בראש ובראשונה: הקפדה מלאה ובלתי מתפשרת על הנחיות הריחוק החברתי. אין ספק שתפילות יום הכיפורים הבא עלינו לטובה תהיינה שונות באופן משמעותי מאלה שהתרגלנו אליהן. אך חובה עלינו לזכור ולשנן, שפיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה.
התפילות בצה"ל ומחוצה לו תתבצענה אך ורק בהתאם להנחיות ולכללי הריחוק שנקבעו, גם במחיר של תפילות מצומצמות ואפילו "תפילות יחיד", וזאת על אף חשיבותן הרוחנית והערכית עבור כולנו. שמירה קפדנית על המתווה העדכני, כמו גם שמירה קפדנית על ההפרדה הנהוגה בצה"ל בין קפסולות שונות – הינן צו השעה, ויש בהן כדי לדחות תפילה במניין.
חיילים רבים יועסקו ביום הכיפורים הקרוב במשימות הסיוע למשטרת ישראל. גם כאן, אנו מורגלים בחיילים המבצעים פעילות מבצעית ופעילות בט"ש גם בעיצומו של היום הקדוש. אך הפעם המשימה אחרת, מתבצעת בלי נשק, ולעיתים כוללת עמידה "סתמית" לכאורה במחסום משטרתי. ואולם, חובה עלינו להדגיש לכלל החיילים כי מחסומים אלה הם כלי חשוב וחיוני בבלימת הנגיף. מחסום משטרתי שיגרום אפילו לאדם אחד "לחשוב פעמיים" האם לצאת מביתו ולהפר הנחיות של סגר או בידוד – מוגדר בעת הזאת כ"פיקוח נפש", ועל כן ניתן לעשות את כל הדרוש כדי להפעיל אותו בשבת, בחג או ביום הכיפורים.
קדושת החיים הייתה נר לרגליהם של מנהיגי עם ישראל לאורך הדורות. על האדמו"ר רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד, סופר כי בעיצומו של יום הכיפורים פשט את ה"קיטל" – בגד החג הלבן והמיוחד – ויצא מבית הכנסת כדי לבשל מרק חם ליולדת שהייתה בסכנת חיים. בעת התפרצות מגפת הכולירע באירופה, נכנס רבי ישראל מסלאנט, מייסד "תנועת המוסר", לבית הכנסת בעיצומו של יום הכיפורים, עצר את התפילה ואכל ושתה בפני כולם, בדרישה שינהגו כמותו וישמרו על בריאותם בעת המגפה. להבדיל – בעיצומן של שנות הזעם בשואה, יהודים אכלו חמץ בפסח ואכלו ביום הכיפורים משום שהבינו שהמשימה הגדולה מכולן היא השמירה על קדושת החיים.
גם היום, כל מי שמצוי בסכנת חיים – נדרש לפעול בהתאם להנחיות הרפואיות, ולאכול ולשתות. חיילי צה"ל המבצעים את משימותיהם, יפעלו בהתאם להדרכה שפרסמה הרבנות הצבאית באשר לאכילה ושתייה במקומות שבהם הדבר נדרש כדי לאפשר את המשימה המבצעית.
בין כסה לעשור אנו מתפללים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך א-להים חיים". כדי לזכות לשנת חיים ושלום, מוטלת עלינו החובה להציב את קדושת החיים בראש מעייננו, ולהבין שבעת הזאת שמירת הנפש חשובה יותר מכל. נישא תפילה שבזכות השמירה וההקפדה על ערך קדושת החיים, נחתם כולנו לשנת בריאות, חיים ושלום ולשנת גאולה וישועה.