ערב ראש חודש אלול והיכל הדמעות של אלוקים צפוף, עד אפס מקום, בבכי ותחנונים על חטאים מיניים (ממחשבות זרות, מראות אסורים, הוצאת שז"ל ועד... ה' ישמרנו). אלו החטאים עם הכי הרבה רייטינג, עמוסים בייסורי מצפון, מדמיעים למכביר. הם מניעים רבבות תפילות ותחנונים, הכאה על חטא, תעניות וצדקות ופרקי תהילים וטבילות והשתפכות הנפש.
אני מחנך נערים כבר למעלה מ-15 שנה - אין שום חטא שמצליח להפעיל כל כך, לייסר ולחבוט בנשמות הנערים כמו החטאים הללו. כשהם עומדים בתפילה מול אדון כל הם לא מיוסרים כך על חטאים של בין אדם לחברו, לא על החמצת הנחת תפילין, על הפיכת שבתם לחול, לא על ביטול תורה ותפילה, לא על אי הקפדה על הלכות כשרות, או על אכילה ושינה מחוץ לסוכה. גם אם הם היו אוכלים חמץ בפסח או מלווים בריבית דאוריתא - הם לא היו בוכים ומתייסרים כמו שהם מתייסרים על חטאים מיניים.
גם אם לא מנמיכים את ווליום העברות המיניות (המסוימות) כפי שהציע הרב אברהם סתיו עדיין לא הגיוני שאלוקים העניק לנו תרי"ג מצוות ורק עבירה בודדת אחת (שספק אם היא מדאורייתא) תופסת את מרחב התפילות, התחינות והייסורים ועוד הופכת להיות מד הדתיות המרכזי של נערים רבים.
צריך לפנות מקום לעוד עבירות לבכות עליהן, להתייסר מעוד מצוות מוחמצות או מזולזלות. יש עוד המון חושך להיבהל ממנו ועוד הרבה חלונות דרכם ניתן להאיר את יהדותנו.
הרב אבישי מזרחי הוא מנהל חטיבת הביניים בישיבת אמי"ת בר אילן נתניה