למה הקורונה התפשטה כל כך מהר? לא בטוח שנאהב את התשובה

העובדה שאנחנו טסים כל כך הרבה, כל כך מהר וכל כך רחוק ברחבי העולם האיצה את התפשטות המגפה ביחס לקודמותיה. פרופ' אראל אבינרי מציע פתרון לא קל - כדי שהמגפה הבאה תהיה קלה יותר | דעה

פרופסור אראל אבינרי
ב באב התשפ
,
23 ביולי, 2020 13:54
פקקים

פקקיםצילום: פלאש 90

קיומה ותפקודה של כל סביבה אנושית כרוך בפיתוח וניהול תשתיות תחבורה. מערכות התחבורה משפיעות על הפעילות הסובבת אותן ואף נחשבות לגורם משמעותי ביצירת תחרותיות ובצמיחה כלכלית. ההשפעה הזאת דו סטרית: צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל לפיתוח התשתיות התחבורתיות. פיתוח התשתיות הביא לשינוי בסדרי העולם החברתיים והתרבותיים, בין היתר גם לגלובליזציה של פעילויות מסחר, שירותים ותיירות.

אם בעבר הלא כל כך רחוק עיקר פעילותם של אנשים הייתה ברדיוס של קילומטרים אחדים ממקום מגורם, הרי שכיום זאת איננה תופעה נדירה לבצע נסיעות ארוכות למטרות עבודה, חינוך, פנאי או לביקור קרובים ואהובים. בעשורים האחרונים אנו רואים את צמיחתה של תופעה חדשה – "היפרמוביליות" (hypermobility) – נוסעים המבצעים בתדירות גבוהה נסיעות למרחקים ארוכים, לעתים גם נסיעות בינלאומיות. מחקרים מראים כי מיעוט זה של נוסעים מהווים חלק גבוה יחסית מהנסועה (קילומטראז') הכוללת למרחקים ארוכים, במיוחד בטיסות פנימיות ובינלאומיות.
תופעה זאת מעניינת גם על רקע הפחתת פליטות גזי חממה כתוצאה מטיסות, שהשפעתן הסביבתית גבוהה יותר גם בשל פליטתן בגובה רב. בנוסף, מחקרים מראים כי תופעת ההיפרמוביליות גורמת גם להחרפת הקיטוב החברתי-כלכלי בין שכבות באוכלוסייה ולפגיעה בבריאות אלה המתניידים למרחקים ארוכים.

בניגוד למוקדי התפרצויות של מגפות קודמות, הנגישות התחבורתית למוקד התפרצות המחלה, העיר ווהאן בסין, הינה גבוהה. דבר מתבטא בנגישות התחבורתית הגבוהה של ווהאן לשאר האזורים בסין ובקשרים התעופתיים הפנים-ארציים והבינלאומיים.

אחת הסיבות להתפשטות המהירה של נגיף הקורונה, לעומת התפרצויות מוגבלות יותר של מגפות קודמות, היא ההיפרמוביליות של העולם המודרני, ובפרט תהליכי גלובליזציה מוגברים. אחד ממאפייני ההידבקות בווירוס הקורונה הוא היעדרם של תסמינים במהלך ימי הדגירה הראשונים – והפצת המגיפה ללא ידיעתם וללא שליטתם של הנוסעים או הרשויות. אין זה מפתיע כי מוקדי ההתפרצויות מחוץ לסין היו באזורים המקיימים קשרים עם סין, אך יש להניח כי ניתוח אפידימיולוגי שיטתי יצביע על כך שחלק מההתפרצויות הראשוניות של הגל הראשון מחוץ לסין משויכות למיעוט משמעותי של נוסעים שלהם מאפייני היפרמוביליות.
העיתוי – ראש השנה הסיני, בו הרבה אזרחים יוצאים לבקר משפחה וחברים ברחבי הארץ והעולם, או יוצאים לחופשות – האיץ את התפשטות הנגיף. גם הגל השני של התפרצות הנגיף מאופיין על ידי היפרמוביליות, הפעם של נוסעים מארצות אחרות. תוך זמן קצר יחסית התפשט הנגיף לכל רחבי העולם.

מספר הנוסעים בטיסות מסחריות גדל באופן משמעותי ב- 15 השנים האחרונות. קשרי התחבורה מאפשרים לציבור רחב התניידות נגישה, זולה ובטוחה למספר רב של יעדים רחוקים, וזאת מבלי שהרשויות או הציבור מקדישים מחשבה רבה לתופעות הלוואי של התניידות זאת. הפצת מחלות הינה רק אחת מתופעות לוואי אלו, והיא איננה זוכה לטיפול מספיק עלי ידי הרשויות.
כמו כן קיימות תופעות לוואי נוספות שאינן זוכות להתייחסות רבה, ולהן חשיבות לקיום ושגשוג החברה האנושית – זיהום אוויר, השפעה על האקלים והשפעה שלילית על הקהילה והחברה. נראה כי
יצרנו עולם שנעשה יותר ויותר מקושר, מוסדר ויעיל, אך בו בעת פחות חסון (resilient) וגובר הסיכוי לכשלים בו.

לקח אפשרי מהתפרצות הקורונה הוא אולי חיזוק כלכלות מקומיות וקהילות מקומיות, ובמקביל חיזוק התחבורה העירונית והמקומית, על חשבון תהליכי גלובליזציה והיפרמוביליות מואצים, הגורמים לתופעות לוואי שאין לנו הבנה לגביהן ואין לנו שליטה עליהן.

פרופ' אראל אבינרי הוא ראש המסלול להנדסה וניהול מערכות תשתית, אפקה – המכללה האקדמית להנדסה, תל-אביב

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
23.07.2020

1. צריך להיות פרופסור בשביל להגיע למסקנה הזו (כל ילד יודע)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו וגנץ צילום: Israel Sellem

עימות בין נתניהו לגנץ סביב ההפגנות: "נשמת אפה של הדמוקרטיה"

קרא עוד