השיח הציבורי במדינה סביב תכנית טראמפ, ובקרב הציבור הלאומי בפרט - מזכיר את המשל ההודי על חמשת העיוורים שנדרשו למשש פיל ולחשוף יחד במה מדובר. מאחר וכל אחד מהם מישש חלק אחר מגופו של הפיל, כל אחד נחשף לתכונות אחרות והם לא הגיעו להסכמה.
למעשה, עד היום, התאריך שלגביו הצהיר נתניהו כי יביא לאחריו את החלת הריבונות לשולחן הממשלה, איש לא יודע לומר כיצד בדיוק נראה הפיל הרפובליקני שבחדר. חלק אומרים כי זהו גוף יציב ובטוח. אחרים מרגישים כי מדובר באלמנט חד ומשונן. יש שחשים כי זהו חבל שעלול להוביל לחנק איום.
מה כן ידוע בבירור? אין מחלוקת כי הנשיא טראמפ הוא ידיד גדול של ישראל, ואין חולק כי למעשה לא ממש מדובר בתכנית טראמפ אלא בתכנית נתניהו, שנמצא בתקופה הזו בצומת הדרכים החשוב ביותר בחייו כמדינאי וכמנהיג. מאחר ותכנית טראמפ היא למעשה תכנית נתניהו, הרי שהוא זה שיקבע כיצד תיזכר דמותו ומורשתו בספרי ההיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל.
בחייה של כל אומה, חקוקות תמונות היסטוריות, וזיכרונן של הדמויות שעשו את אותה היסטוריה – לטוב ולרע. כדרכו של עולם, מסך מעשיהם נצרבת לה השורה התחתונה: האם זו הפכה לזכרון קולטיבי של גבורה, צמיחה ותקומה, או של תבוסה, הרס ושכול.
ההיסטוריה העולמית שפטה את נוויל צ'מברלין. ראש ממשלת בריטניה ערב מלחמת העולם השניה. הוא לנצח ייזכר כסמל האולטימטיבי למחירה של הפשרנות ולכך שהניסיון להגיע להסכמים כושלים במקום בו נדרש מאבק, הוביל למרחץ דמים עולמי ולשואת העם היהודי. וינסטון צ'רצ'יל לעומתו נשפט ע"י ההיסטוריה לזיכרון עולם כמי שידע, ברגעיה הקשים ביותר של בריטניה, לעמוד בעוז ובשאר רוח מול אויב אכזרי - ולנצחו.
ההיסטוריה תשפוט כיצד נתניהו ייזכר. כמי שהוביל מהלך היסטורי להחלת ריבונותה של מדינת ישראל בחבלי ערש העם היהודי, או שמא במו ידיו יציב את יסודותיה של מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי מעפולה ועד באר שבע, מדינת טרור שתתפתח בלב הארץ ותהווה סכנה ממשית לביטחון ישראל.
בלי שיוסר העיוורון מעל עינינו לגבי פרטי התכנית, לא ניתן לכתוב מעתה את הפרק הביוגרפי בימי נתניהו, אך מה שכן ברור כבר מעתה: ריבונות ישראלית ומדינה פלסטינית לא ילכו יחדיו, וכי המפתח לשאלה נמצא בידיו של נתניהו. ההיסטוריה תשפוט.
הכותב הוא דובר תנועת "רגבים"