רבותיי, זהו מהפך! - המהומות בארה"ב ישפיעו על כולנו

כפי שהמהפכה הצרפתית לא הייתה אירוע צרפתי, אלא כלל עולמי, כך גם המהפכה שמתחוללת בימים אלו בארה"ב צפויה להשפיע על כולנו באופן דרמטי | דעה

נדב רט
ז בתמוז התשפ
,
29 ביוני, 2020 20:07
המחאות האלימות בארה"ב

המחאות האלימות בארה"בצילום: shutterstock

אנחנו חיים בתקופה מאד לא רגילה. ולא, אני לא מתכוון לקורונה. נראה שבחסות המגיפה חומקת לה מתחת לרדאר מהפיכה תרבותית אמיתית המתרחשת בימים אלו, ולדעתי עתידה להשפיע על כל האנושות, בעשרות ואולי אף מאות השנים הבאות. 

בעבר, מהפיכות היו תמיד אלימות מאד. ההמונים שצבאו על הבסטיליה – הכלא הפריזאי ששימש גם כסמל שלטוני – כבשו אותה באלימות, והמשיכו לנהוג באלימות רבה עד להשלמת ה'מהפיכה הצרפתית'. המהפכה הזו, שהתחוללה לפני כמאתיים וארבעים שנים, היא אירוע כל כך חשוב מבחינה היסטורית, עד שנראה לי שיהיה נכון לומר שגם כל מלחמות התרבות המתחוללות היום – החלו אז. אמנם אפשר לראותה כמחאה עממית נגד עריצות שלטונית בלבד, אבל למעשה טמון בה הרבה יותר. ביטול זכויות היתר של המעמדות היה השלב הראשון למה שהגיע אחריו – 'הצהרת זכויות האדם והאזרח' שהיא כמובן זו שעומדת בבסיס כל השיח אודות שוויון זכויות. 

והיום – השיח הזה מתפוצץ. אמנם לא רואים המונים על הבסטיליה, אבל האמת היא שחלק מהמראות שנראו בארה"ב (וגם קצת באירופה) בשבועות האחרונים גם לא כל-כך רחוק מכך. ההתקוממות העממית החותרת לשוויון, בעיקר תחת הכותרת Black Lives Matter, 'חיי שחורים נחשבים', מכילה בתוכה גרעינים של מהפכה חברתית אמיתית, אלימה, ולדעתי גם מסוכנת מאד. 

למה כל כך אכפת לי ממה שקורה בארה"ב? 

כפי שראינו, גם המהפכה הצרפתית של לפני 240 שנה לא נותרה בגבולות צרפת, והיא השפיעה מיידית על כל העולם המערבי. בעולם הגלובלי של היום – זה כמובן מיידי, חד ומתבקש הרבה יותר. מחאות חברתיות הן כמעט אף פעם לא לוקאליות, מקומיות, ויש להן נטייה להתפשט ולהפוך לגלובליות במהירות רבה. 

מחאות השחורים בארה"ב, שאמנם נרגעו מעט, אך עדיין בהחלט מתרחשות, הן לא אירוע טרום-בחירות שעתיד לחלוף. הן מזעזעות כבר כעת את לונדון ופריז, הסובלות מהפגנות גועשות ולעיתים אלימות, ועשויות לזלוג גם אלינו בתוך זמן קצר. הטריגר עשוי להשתנות, ואולי גם חלק מהתחפושות – אבל מה שעומד מאחוריהן זו תנועה עולמית גדולה ומשמעותית, שבסיבוב הזה לובשת פנים קודרות ומפחידות במיוחד. 

אז מה באמת קורה בארה"ב? 

המחאה הנוכחית כללה עד עתה 3 גלים: הגל הראשון, מיד עם הריגתו של ג'ורג' פלויד השחור בידי שוטר לבן, היה גם של מחאה עממית שקטה והפגנתית בעיקרה. הגל השני היה גל הביזה וההרס, במסגרתו מפגינים, או יותר נכון פורעים, התנפלו בחמת זעם על העיר ניו יורק, על שדרתה החמישית המפורסמת, שנדמתה להם כנראה כ'בסטיליה' האמריקאית, ופשוט שברו את החלונות ובזזו חנות אחרי חנות. העיר ניו יורק וערים נוספות בארה"ב הפכו לבצורות לא רק בגלל הקורונה אלא בגלל הפורעים (לא מאמינים? ראו את הסרטון הבא המראה את השדרה החמישית. את סרטוני האלימות אני חוסך מכם). אבל פרעות אלימות שכאלו הן אירוע שאחכן מתרחש בארה"ב אחת לכמה שנים. גם לפני הבחירות הקודמות זה קרה. 

הגל השלישי המתרחש מאז שהביזה נרגעה הוא המטריד ביותר, והוא נראה לי כמו תחילתה של המהפכה הבאה, האירוע התרבותי הגדול של (לפחות) המחצית הראשונה של המאה ה-21. הגל הזה כולל את הקמת ה'טריטוריה העצמאית' בעיר סיאטל – מספר רחובות שנכבשו על ידי מפגינים, המשטרה סולקה מהם, והם הוכרזו כטריטוריה עצמאית, נפרדת מארה"ב. זה היה עשוי להיות מצחיק אלמלא זה היה עצוב, ואלמלא הייתי חושב שזה עשוי להיות אירוע מתגלגל שנראה אותו הולך וחוזר בעוד ועוד מקומות. הראשונים שבהם אגב יהיו הרובעים המוסלמיים של לונדון ופריז... והדבר השני שמסמל את הגל השלישי של המחאה הוא הפלת הפסלים. בארץ זה אמנם פחות מוכר אבל הככרות הראשיים של כמעט כל עיר בארה"ב מלאים בפסלי ענק לזכר מצביאים או מנהיגי עבר. ובמה שהפך להיות אופנה של ממש הם מופלים ומושחתים על ידי מפגינים בזה אחר זה. זה התחיל בהפלת מצביאים שהיו מזוהים עם מלחמת האזרחים האמריקאית, אך הפך במהרה להפלת כמעט כל סמל שלטוני שהוא. 

הפלת פסלים של רודנים היתה מאז ומתמיד סמל למהפכות. אבל פה לא מדובר ברודנים אלא באבות האומה האמריקאית, ולכן אני מרגיש שנחצה פה קו שיהיה קשה עבור עליו בשתיקה. המפגינים הרדיקלים בואכה אנרכיזם לא מכירים בשום גבול למחאה, ולא נראה שהם מתכוונים לעצור... אם המגמה הזו של שינוי פני ההיסטוריה כך שתתאים למפגינים מהצד הסופר-סופר שמאלי של המפה תמשיך – זו עלולה להיות תחילתה של מלחמת אזרחים נוספת. ארה"ב רוויית בכלי נשק, ומהווה חבית של אבקת נפץ, שעלולה להתפוצץ בכל רגע. פיצוץ כזה, אם יגיע לא יישאר בתחומי ארה"ב. הוא ישפיע מיידית על מדינות אירופה המלאות במהגרים מתוסכלים שאין להם מה להפסיד, ומשם הדרך קצרה גם אלינו. 

מה יש לעשות בנידון? גם אני תוהה לעצמי. נראה לי שהשלב הראשון והחשוב מאד הוא עצם המודעות לתהליכים. אני מתפלא מאד על מיעוט הסיקור של התהליכים ההיסטוריים הללו שמתחוללים ממש מול עינינו. אם המודעות תהיה גדולה יותר, אני מקווה שנהיה חכמים מספיק כדי לעצור את ההתדרדרות, לפחות אצלנו, בזמן.

נדב רט הינו יועץ ארגוני ותעסוקתי. חפשו בפייסבוק 'וואלה, רעיון'.

יש לכם מה להגיד? שלחו מאמר דעה למערכת
29.06.2020

1. הכותב מפחד משינוי ורואה שינוי כאיום קיומי (יאיר)

מדובר באנשים שבסך הכל רוצים שיווין מול החוק בפועל. תיקון לעוול בין מאות שנים. ברור שזה מסוכן למפעל ההתנחלות - עוד מעט גם הפלסטינים יבקשו יחס הוגן - איזה פחד!!!!!

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2020

2. גם כאן אנחנו זקוקים למהפכה של לב (אלי יוסף.)

לא כמו נדב - אני בהחלט מאחל למהפכה של לב.
היום , יום ה21 לשביתת הרעב מול 120 פחדנים בכנסת. שמאל וימין , דתיים לחילונים.כולנו שותפים לייצוא צבאי למדינות שביצעו ומבמעים רצח עם. התקשורת מעלימה מאתנו. התקשורת שמשתחווה לבעלי ההון.
אבל לא יעזור. יהיה כאן מהפכה של לב . לב טוב לב רגיש לב יהודי.
לא להתפרנס מרצח עם. 383000 נשים ילדים וגברים נרצחו בדם קר עם הרבה נשק שלנו. אין ועדת חקירה . מחליקים את הכל. החלטות גזעניות התירו דמם של נשים ילדים בדרום סודן מיאנמר קמרון ועוד.
ישראל תקום לבצע מהפכה של לב.

דווח על תגובה לא ראויה
29.06.2020

3. יצא המרצע מהשק (ש)

הדתיות של אנשים מסוגו של הכותב היא בסך הכול מסוה לשמרנות חשוכה ואפלה ולהתנגדות לכל רעיון של קדמה. ברור שהמהפכה הצרפתית הייתה אלימה ואחריה תקופת טרור מחרידה, אבל מה אתה בדיוק מציע לחזור למשטרים ה'נאורים' שהיו לפני המהפכה? הלואי שזה ישפיע גם עלינו. מגזרים מסוימים כאן בארץ באמת חיים בימי הביניים וכנראה גם רוצים להמשיך לחיות כך.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יולי אדלשטיין  צילום: פלאש 90

אדלשטיין השתתף במסיבה עם עשרות אנשים - בערב ההודעה על ההגבלות

קרא עוד