הויכוח על דרכה של המפד"ל, הסתמן בשבוע האחרון כמרענן הרשמי של הקיץ בציבור הדתי לאומי. את ראש טבלת הרייטינג של שיחות בית הכנסת, תפסו הדילמות המפד"לניקיות של השבוע: בפנים או בחוץ, אפי או זבולון, ומה עם ניסן. מה שמפליא בויכוחים על המפד"ל הוא, שלמרות שרק שליש מהדתיים הלאומיים מצביעים ב', משום מה, כל סרוג מרגיש צורך לשפוט את התנהלותה הפוליטית של המפלגה הקטנה הזאת. אנשים שכבר עשרים שנה לא העלו על דעתם להצביע למפד"ל, מדברים על המפלגה הזאת כאילו היא של אבא שלהם. הביטויים שנאמרו על חברי הכנסת של המפד"ל ברחוב הציוני דתי מאז הפיצוץ בין איתם לחבריו, מותירים רושם שהכיפה הסרוגה הקנתה לחובשיה בעלות טוטלית על סלומיינסקי, אורלב ויהלום. אם כל אלו שמתייחסים למפד"ל כמו לעסק הפרטי שלהם, גם היו מצביעים בשבילה, סביר להניח שרוב בעיותיה היו נפתרות. כשבודקים את זהותם הפוליטית של אלו שמפשפשים במעיה של המפד"ל ומכים על חטאיה מתברר שרבים מהם, הם מצביעי 'איחוד לאומי' או חברי חטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד, (ולרוב הם גם זה, וגם זה, כי הם לא רואים סתירה בין השניים….). הם מאיימים לא לבחור במפד"ל בבחירות הבאות, למרות שגם בבחירות הקודמות הם לא התקרבו לפתק שלה. לעומת זאת, הם לא מעלים בדעתם לבקש הסברים מהנבחרים שהם בפתקיהם הכניסו לכנסת. מצביעי 'האיחוד הלאומי' לא דורשים הסברים מח"כ שלהם - נודלמן, על תמיכתו המקוממת בתוכנית ההתנתקות של שרון, בניגוד למצע מפלגתם. הם עדיין לא העמידו משמרות מחאה מול הבית שלו, למרות שהוא פשוט גנב להם את המנדט. כל הכותבים בגיליון האחרון של עיתון 'בשבע', באו חשבון עם המפד"ל על הישארותה בממשלה. אם היינו מציבים קלפי במערכת העיתון הזה, המזוהה עם 'תקומה', המפד"ל הייתה מוציאה משם בקושי פתק, אבל זה לא מפריע לכותבי 'בשבע' לנזוף בחברי המפד"ל כאילו שהם חייבים להם משהו. אף אחד מאותם כותבים לא התייחס לפדיחות שעושה להם נודלמן, השליח שלהם בבית המחוקקים. מישהו צריך להסביר לכל אותם 'בוחרים' שלא בוחרים, שאי אפשר לתת מנדט ל'איחוד הלאומי' או לליכוד, ולבקש את הסחורה מהמפד"ל.