שוקו-וניל, הארטיק האהוב, מככב עכשיו גם בתור זוגיות מופלאה של עולה מבריטניה שנשא אישה מאתיופיה ויחד יצרו את הקליפ "נס אלוקי" שגורף עשרות אלפי צפיות ביו-טיוב. כולנו צופים ומתרגשים...אבל ממה, בעצם?
אם תחשבו על זה, הסיבה שאנחנו מתרגשים מהחיבור ה"בלתי-אפשרי" הזה, הוא בגלל שאנחנו חושבים שהוא "בלתי-אפשרי" מלכתחילה. וזה כי (מפיל פצצה): אנחנו גזענים. (בום).
אני? גזעני?! חס ושלום, אני פלורליסט-ליברל-חופשי-מקבל-מכיל-פתוח לגמרי! אין לי שום העדפה לגבי גזע, דת ומין! האמנם?
הסלוגן שלי בחיים הוא "תהיה מודע". אחריו מגיע עוד סלוגן "אחרי שאתה מודע למה שאתה, אתה לא צריך להרגיש אשם בגלל זה".
אוקי, אז הנה אני מנסה להסביר לכם את פשר הפצצות הנ"ל:
אנחנו גזענים כי נולדנו לתוך חברה שהיא גזענית. כל-כך גזענית, שלפני 70 שנה בארצות הברית, היו מקצים אזורים נפרדים ל'שחורים' בחשמליות ובאוטובוסים, שלא לדבר על בתי ספר נפרדים. אדם 'שחור' היה נחשב עבד במהותו וניתן היה להכותו בשוט, לאנסו ולהוציאו להורג.
בשנות ה-50 וה-60 החלה התפנית, מושרשת עמוק בתרבות- החל מהדעות הקדומות, הסטראוטיפים ועד ההתנהגות המפלה. 'שחור' הפך לאפרו-אמריקאי (להלן אפא"מ). לא רק שלא הייתה אפליה, אלא להיפך- אפליה מתקנת. והנה, הפלא ופלא, נעשה נס- ונבחר נשיא 'שחור'. הגזענות שורשה...או שלא?
שימו לב לכמה ניסויים בפסיכולוגיה חברתית, שנעשו בארה"ב בשנים האחרונות:
1,100 מכתבים נשלחו לאנשים שמשכירים דירות בלוס-אנג'לס. חלק מהפניות נחתמו בשם 'פטריק מקדוגל' (שם של גבר לבן אמריקאי) וחלקם נחתמו בשם 'טיירל ג'קסון' (שם אפריקני-אמריקני). תגובה חיובית לשם ה"לבן" הייתה ב89 אחוז מהמקרים, אך תגובה חיובית לשם האפ"אמ- רק ב56 אחוזים מהמקרים. בניסוי דומה, נשלחו קורות חיים עם חתימות של שמות 'לבנים' או 'שחורים'- פנייה אחת מתוך עשר נענתה כשהשם היה "אמילי" או "גרג", אבל רק אחת מתוך חמש-עשרה נענו כשהשם היה "לקישה" או "ג'מל".
 |
|
(צילום: רותם חדד הלוי , קריא ייטיב)
|
ניסויים רבים מספור בארה"ב מגלים עד כמה הגזענות לא-מודעת. למשל, אנשים מקבלים "אקדח" אלקטרוני ומולם מסך שצצות עליו דמויות של גברים לבנים ושחורים שמחזיקים חפצים ביד. כשהחפץ הוא מסוכן (אקדח, למשל)- הם צריכים לירות. כשהחפץ תמים (פנס, בקבוק)- אסור להם לירות. התוצאות מראות שהבלבול קורה הרבה יותר פעמים עם גברים שחורים. אנשים ירו יותר בגברים אפא"מ עם חפצים תמימים, כי המוח שלהם הסיק מהר יותר, שהגבר האפא"מ מחזיק חפץ מסוכן.
לתופעה הזו קוראים היום "גזענות חבויה". אבל נגיד שאתם בטוחים שהייתם מציעים עבודה ללקישה וברור לכם שלא הייתם יורים בדמות של גבר שחור עם ארטיק ביד...מה לגבי הדוגמא הבאה:
סטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד, קיבלו חיבורים גרועים שכתבו נערים ונתבקשו לבקר אותם. מתברר, שכשהסטודנטים חשבו שמדובר באדם אפ"אמ, הם נמנעו מלבקר אותו באופן חריף ונתנו לו ציון גבוה יותר- כלומר, בחנו אותו על פי סטנדרט נמוך יותר. לתופעה הזו קוראים "פטרונות", שבה אדם מתנהג באופן מפלה כלפי קבוצה, בתחושה שהוא רוצה להיטיב איתם. בתפיסה שלו, הם צריכים ש"ירחמו" עליהם ולכן צריך "לקדם" אותם. זה אולי יפה ומתחשב, אבל בסופו של דבר זה מפלה ופוגע, כי היחס הוא לא שיוויוני באמת.
מה עושים עכשיו? חושבים קדימה. ייתכן שנשאר גזענים לזמן-מה, אולי אפילו לכל חיינו. אבל מכיוון שאת הדעות הקדומות שלנו כבר תיקנו, זו הזדמנות ליצור דור חדש, אשר לא ידע את הגזענות. דור שבו העיניים של הבן שלי ינחתו על בחורה יוצאת-אתיופיה ברחוב והוא ייגש אליה ויבקש את מספר הטלפון שלה. דור שבו אדם ייכנס לבית חולים, לא עלינו, ולא ייבהל כשייגש אליו רופא עם עור כהה. ואחרי כל הסוגיה הזו- מה אתם אומרים על גזענות כלפי הגויים...?