פסיכולוג, המכיר את הרב אבינר היטב, אמר השבוע ששתי הנשים שטפלו על הרב את ההאשמות הדמיוניות המתפרסמות ב"מעריב" לוקות כפי הנראה בתסמונת מוכרת בספרות הפסיכולוגית המקצועית. במקרים כאלה מפתח מטופל יחסי תלות ואהבה-שנאה כלפי המטפל, וכשאינו מקבל את תשומת הלב המלאה והבלתי-הגיונית שלה הוא מצפה הוא יוצא לנקום במטפל ולהרוס אותו. זה קורה לרופאים, לפסיכולוגים, לרבנים וגם לסתם מפורסמים שאנשים מעריצים אותם עד כדי פיתוח תסמונת כזאת. הזמר ג'ון לנון, למשל, נרצח בידי מעריץ מושבע שלו שרצה את תשומת ליבו, וכשראה שאין לו סיכוי לקבלה - יצא להשיג אותה בכל דרך שיכל, אפילו ע"י רציחת מושא הערצתו.
הציבור הדתי-לאומי אינו מטייח פגיעה אמיתית בנשים, ואילו היה מדובר כאן בהטרדה מינית ובניצול וכו' וכו' היו הרבנים והציבור מתייחסים לכך במלוא החומרה. אלא שמקריאת הכתבה עצמה, היכרות עם שתי הנשים שבהן מדובר והיכרות עם דרכי עבודתו של הרב אבינר, ברור לנו שאין לטענות הללו כל שחר. הרב אבינר עצמו עומד בקשר קבוע עם "מרכז הסיוע לנשים דתיות", מטפל במקרים רבים של פגיעה בנשים ועמל על החדרת המודעות לנושא זה.
צריך להכיר את הרב אבינר כדי לדעת שלאיש הצדיק הזה יש הליכות-חיים מיוחדות שבגלל היותן לא-מקובלות עלולות, לפעמים, להיראות תמוהות או לעורר אי-הבנה. הוא איש ישר וישיר עם חוש הומור שופע, איש חשוב ומכובד שמגלה יחס חם וידידותי לכל אדם ואינו שומר על "דיסטאנס" בינו ובין תלמידיו או בינו ובין אנשים הבאים להיוועץ בו.
אלפי הגברים והנשים שנעזרו בו במהלך עשרות השנים שבהן הוא משמש כרב יכולים להעיד שאין בהתנהגותו זו אלא להועיל..