פלונטר הרבנות הראשית הוא הזדמנות פז לציונות הדתית

סביב המרוץ לרבנות הראשית, ליהודה גליק יש כמה שאלות: האם מן הראוי לעסוק בכלל בדילים בנושא כמו הרבנות הראשית? האם אין בעצם העיסוק בדילים כאלו משום ביזוי כל מוסד הרבנות?

חדשות כיפה יהודה גליק 22/04/13 09:48 יב באייר התשעג

פלונטר הרבנות הראשית הוא הזדמנות פז לציונות הדתית

סיעת הבית היהודי צפויה להתכנס לדיון בבחירות לרבנות הראשית ולגבש מועמד מוסכם מטעמה לתפקיד. המפלגה צפויה לקדם את יוזמתו של מורנו הרב דרוקמן שבמסגרתה יהיו הרב אריאל והרב עמאר המועמדים לתפקיד. לא לגמרי ברור מה משמעותו של דיון אם כבר ברורה ההחלטה אבל נניח לכך ונדון במהות.

בכל מערכת הבחירות האחרונה הודיעה "הבית היהודי" מעל כל במה שהיא איננה מפלגה סקטוריאלית אלא היא באה למען כלל הציבור, ולמען הצדק החברתי. והנה לעת הזאת נפלה בחלקה הזדמנות פז לתת לעצמה דין וחשבון האם היא חושבת סקטוריאלית או שהיא חושבת כשטובת הציבור והחברה כולה לנגד עיניה.

אינני בא לחלוק לרגע על גדולתו של הרב יעקב אריאל ועל התאמתו לתפקיד - קשה למצוא רבים שיחלקו על כך. יתירה מזאת ברור כשמש בצהריים שראשי הציונות הדתית יבואו ויספרו לנו שרצונם במועמדותו של הרב יעקב אריאל היא רק מפני שטובת הציבור לנגד עיניה. אך מן הראוי שראשי המפלגה ישאלו את עצמם את השאלות הנוקבות. לצורך קידום המהלך הזה יצטרכו אינסטנט חקיקה פרסונלית משולשת:

בשלב הראשון יהיה צורך לבטל את החוק המונע את מינויו של רב שהוא מעל גיל שבעים (שגם אני מסכים שהוא לא נכון בהקשר לרבנים ובודאי לא בעידן של נשיא בן תשעים). בשלב השני יהיה צורך לאפשר לאדם לרוץ לקדנציה שניה - כדי לסדר את הדיל עם הרב עמר. ויהיה צורך לקבוע שזה רק בקדנציות סמוכות כדי לחסום את הרב לאו.

לשלושת החוקים הללו יש הגיון מסויים, אבל, וזה האבל הגדול, ראשי המפלגה יצטרכו להסתכל לעצמם במראה ולתת לעצמם מענה לשאלות העולות מן המהלך: האם מן הראוי שמפלגה שראייתה כוללנית ולא פרטנית תהיה שותפה לחקיקה שכל כולה פרסונלית? האם מן הראוי לעסוק בכלל בדילים בנושא כמו הרבנות הראשית? האם אין בעצם העיסוק בדילים כאלו משום ביזוי כל מוסד הרבנות? יתירה מכך, הכיצד יסבירו לציבור הרחב את המורכבות שבהעדפת הרב אריאל על פני הרב ישראל מאיר לאו המוערך עד מאוד, ובאמת לא ניתן לקחת ממנו איכויות רבות שיש בו ואין באף אחד אחר?

ועוד נקודה - הבה נחשוב לעצמנו מה היה קורה אילו הבית היהודי היתה באופוזיציה ובמקומה ש"ס היתה משנה חוקים כדי לקדם את מועמדותו של הרב עובדיה יוסף שליט"א. ודאי היו מסבירים לנו שהוא משכמו ומעלה ואין מי שמתקרב לקרסוליו? האם לא היינו נזעקים מעל כל במה שאסור לעשות חקיקה פרסונלית? האם לא היינו יוצאים מדעתנו עד כמה המפלגה הסקטוריאלית הזאת ש"ס אכפת לה רק מעצמה?

דומני שמכל הסיבות הללו, ועוד רבות אחרות שאין כאן המקום לפורטן, מן הראוי שהבית היהודי יקבלו החלטה נכונה לרדת בעת הזאת מההתעסקות הפרסונאלית הזאת, אשר אינה מוסיפה כבוד לבית היהודי וגם לא לרבנות הראשית.

מעבר לכך, דומני כי נפלה לפיתחה של "הבית היהודי" הזדמנות פז להוכיח שהיא אינה מפלגה סקטוריאלית, וכל עניינה לקדש את שמו יתברך. זו יכולה להיות לה שעתה הגדולה. הצטרפות למהלך שהולך ותופס תאוצה לשנות את החוק ולקבוע שלמדינת ישראל יהיה רק רב ראשי אחד.

ברוב היישובים ביהודה ושומרון למשל יש אוכלוסיה מגוונת של אשכנזים וספרדים, בכולם מספיק רב אחד עם כתפיים רחבות ולב רחב, היודע לכבד את כלל האוכלוסיה ואת מנהגיו השונים. למה מה שטוב ליישובים שלנו לא טוב למדינה?

המצב שיש ראש ממשלה אחד, נשיא אחד, ונשיא בית משפט עליון אחד ורק רב ראשי יש שניים הוא מצב של חילול ה' והגיע הזמן לקידוש ה'!

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן