פינוי עופרה: הצבי והצדק

לפני 25 שנה קיבלתי טלפון נוראי. היה זה בחג החנוכה תשנ"ב, הייתי אז חדש מאד בתפקידי כיו"ר מזכירות הישוב עפרה.

התבשרתי שחברינו לישוב צבי קליין נורה (בראשו) בדרכו הביתה להדלקת נרות חנוכה. מצבו אנוש.

התכנסו במשרדי הישוב חברי המזכירות לקבלת עדכונים ולדון במצב. "הסכמי השלום של אוסלו" רק הביאו עוד ועוד מעשי איבה מצד שכיננו הערבים. התברר שחוליית מחבלים ירו על מכוניתו ופגעו בו אנושות. (המחבלים שוחררו בהמשך כמחווה של שחרור אסירים הפלסטינים, כפי שהוחלט בישיבת הממשלה, במסגרת פתיחת משא ומתן מדיני בין ישראל לפלסטינים !)

התחושה היתה שידי כוחות הביטחון קשורות והמצב רק הולך ומתדרדר.

הועלו אפשרויות תגובה שונות, ביניהם הפגנה במרכז אל בירה , אולי שבירת חלונות ושרחיפת מכוניות כמחאה וכמעשה הצהרתי שדם יהודי אינו הפקר. אולי איפה יצירת מאזן אימה. לשים לזה סוף ומיד.

אני טענתי שקודם כל יש להתפלל לשלום צבי חבירנו ולקבל החלטה בכל מקרה לאחר 24 שעות של חשיבה הגיונית. היו שטענו שאסור להיות כל כך הגיוני תמיד ויש לפעול מיד.

הצעתי התקבלה, אך למחרת התכנסנו שוב בהגיע השמועה על פטירתו של צבי (שאלתיאל קליין) הי"ד. שוב הועלו אפשרויות תגובות שונות.

אני עמדתי על שלי שההתרעה הכי חזקה והתשובה הכי אמיתית (מלבד דרישה בתוקף מכוחות הביטחון לפעול יותר בתקיפות, ואכן נפגשנו עם שר הביטחון דאז משה ארנס ושר הרמטכ"ל דאז אהוד ברק, אך מפגישה זו יצאנו עוד יותר מודאגים) היא להקים שכונה חדשה של עפרה על שמו של צבי. על אויבינו לדעת שלא רק שלא יוציאו אותנו מיישובינו , ולא רק שאנחנו לא נרתעים מפני מעשי הרצח שלהם, אלא שאנחנו נלך ונתרבה , ועל כל פיגוע או ניסיון פיגוע תשובתנו תהיה עוד שכונה ועוד גבעה. זאת אכן ההחלטה שהתקבלה .

באותו ערב כבר התחילו הבדיקות בנוגע לגבעה הצמודה לישוב, אזור שלם מעולם לא עובד על ידי שום גורם.

(צילום: רפי קפלן)

כידוע המלך חוסיין שבעצמו כבש בכח באופן לא חוקי את שטחי יהודה ושומרון רצה לחלק קרקעות על מנת לגבות מיסים. אלא שלא תמיד אנשים רצו כל כך לעבד את האדמות, כי אז מיד התחילו לגבות מהם מיסים. בפועל בעלויות על אלפי דונמים של שדות לא מומשו. במלחמת ששת הימים, לאחר שכל שכנינו קיוו להיעלמותנו בקוראם "איטבח אל יהוד" הופתעו לגלות שחוסיין וצבאו הוסו והוברחו מהאזור, ועוד יותר הופתעו שאנחנו לא מבצעים בהם מה שהם קיוו לבצע בנו, ונהפוכו,

הנחנו להם להמשיך את שיגרת חייהם. הם שמחו במה שיש להם.

בעקבות המצב הזה, יש בידי מדינת ישראל היום אלפים רבים של שטחי ארץ ישראל שמעולם לא היו

על פי חוק של כל גורם אחר, פנויים לשיבת היהודים לארץ אבותיהם.

וכך קרה שיום אחרי הירצחו של צבי עלו בולדוזרים לגבעה ממול והתחילו ליישר את הקרקע להקמת "גבעת צבי".

בגבעה זו אט אט התווספו עוד בתים ועוד משפחות נבנה בית כנסת וגנבנו גני ילדים, מאות משפחות עברו לגור בשכונה זו. בשכונת גבעת צבי נקלטו משפחות רבות של עולים חדשים ממגוון מדינות.

גבעת צבי נהפך להיות מוקד חיי ותוסס בלב הישוב עפרה , מועדון הישוב וגני ילדים ופעילות התלמוד תורה לילדים אחרי הצהריים , מגרשי ספורט ועוד...

איש משכנינו הערבים לא חשב לרגע להיות חצוף ולנסות לטעון שבמרחבי הישוב יש קרקעות שאכן באמת שייכים להם בקנין אמיתי וחוקי.

עד שהגיעו מבקשי רעת ההתישבות ביהודה ושומרון , (הוזי רעיון של שלום עם אותו עם, שכשחבלי ארץ אלו היו בידם הם רצו להשמידנו באותו מידה.), מתנגדי ישבת עם ישראל לחבלי ארץ המקוריים שלו, ושכנעו אותם לטעון שיש להם כאן בעלות על אזור מסוים במרכז שכונת גבעת צבי.

מעולם לא הוכח בבית המשפט בעלות ערבי כלשהו על הקרקע, אך מסיבות הידועות בית המשפט קיבל את עצם הטענה שבשטח שעליו מוקמים תשעה מבתי הישוב יש טענה סבירה שחולקו כאן קרקעות לגורמים פרטיים.

לא הוכח של מי לא הוכח מתי.

גם ההצעה שיפוצו כל אלו שיוכיחו שזה אכן שלהם בכסף רב נדחתה. והרי המטרה האמיתית איננה להטיב עם הטוענים אלא עם שולחיהם.

איפה ועם מי עושים כאן צדק? שום ערבי לא יבא לגור שם! והרי עד שהם הפסידו במלחמה הם לא נגעו בקרעקות אלו, ובודאי לא כיום כבמקום יש ישוב יהודי חי ותוסס ופורח!

הסתובבתי היום שוב בשכונה הפורחת, לבקר פעם אחרונה בבתי התושבים, שכניי היקרים שבנו את ביתם באמונה ובאהבה בלב ציוני פועם. על בתי המשפחות העומדים להריסה נתלו כרזות עם שמות ותמונות המשפחה שבבית זה ניסו להגים את חלומם, וחלום דורות רבים, אני מביט והלב נצבט ושואל :

איך יתכן שהאמונים על הצדק במדינת ישראל המתחדשת נותנים פרס לאלו שמתוכם קמו רוצחים שפלים, ובמקום לתמוך בתשובה הציונית, משתתפים בחוסר אמת וחוסר צדק?!