שישה שבועות עברו, ו'בשבע', 'העיתון הנפוץ ביותר בציבור הדתי', כמעט ולא ירד דרומה מצומת קסטינה. הוא לא הגיע לציבור הדתי בבאר שבע, העיר השישית בגודלה בארץ, הוא לא הגיע לנתיבות, שכונתה בעבר 'בני ברק של הדרום' בשל אחוז הדתיים הגבוה שבה, והוא גם לא הגיע למאות המשפחות הדתיות בדימונה, שדרות, אופקים, מצפה רמון, וירוחם. לגוש קטיף הוא הגיע, אל תדאגו, אבל הוא לא חשב לעצור בדרך, בקריית גת, בקריית מלאכי, או באשקלון, ולהוריד כמה גיליונות לכל הכיפות הסרוגות שמסתובבות שם. לכפר מיימון, מקום מגוריו של השר הרב יצחק לוי הוא הגיע, אבל לא לשלושה עשר המושבים הדתיים האחרים של המועצה האזורית שדות נגב ('עזתה' לשעבר). ושלא תבינו לא נכון, אינני חושד במפיצי 'בשבע' שהם מקפחים את דרומה של הארץ בכוונה תחילה. לחלוטין לא. אני גם מאמין שבעתיד הלא רחוק הם עוד ירדו דרומה, לעם. הסיבה הפשוטה שבגללה הם עדיין לא שם - במחוזותיה הדרומיים של הציונות הדתית - היא שיותר דחוף להם להגיע ולהשקיע בכל קיוסק נידח בפתח תקווה, מאשר בסופרמרקט גדול בנתיבות. יותר לחוץ להם לכבוש את הציבור הדתי ה'קלאסי' (האליטיסטי, אם אתם מתעקשים), של מרכז הארץ, מלהפיץ את תורתם בקרב הציבור הדתי הפריפריאלי, שמתחת לגדרה. 'בשבע' מצהירים על הפצה של מאה אלף עותקים, והשאלה המתבקשת היא האם דתיי המושבים והעיירות בדרום, כלולים במאה אלף דתיים ש'בשבע' רוצים להגיע אליהם, או שהם דתיים סוג ב', אם בכלל.
במחשבה שניה, לאנשי 'בשבע' אין סיבה להילחץ. הם לא הדתיים הראשונים שמשאירים את עשרות אלפי הדתיים בדרום לסוף התור, ואפשר לומר שבמידה מסוימת בדרום כבר התרגלו לחכות. קחו את הזמן חברים, רק אל תשאלו אותי אחר כך, איך לש"ס, המפלגה הגדולה ביותר בעיירות הפיתוח, יש שבעה עשר מנדטים, ולאן בדיוק נעלמו המנדטים של הציבור הדתי.
עיתון 'צפוני'
אלישיב רייכנר כותב על העיתון החדש של ערוץ שבע, "בשבע", ומדוע הוא איננו מגשים את יעודו.
