עוד מעט כולנו נהיה ציניים

""מה הם יעשו לי אם אסרב לטוס?", הוא שאל בטון כמוס
"אנחנו כנראה נירה בך", ענה טוראי ראשון לשעבר ווינטרגרין.
"אנחנו?" צעק יוסריאן מופתע לחלוטין, "למה אתה מתכוון, 'אנחנו'? ממתי אתה בצד שלהם?"
"אם עומדים לירות בך, באיזה צד אתה מצפה שאהיה?" השיב טוראי ראשון לשעבר ווינטרגרין".
(ג'וזף הלר, מלכוד 22)

לשני החיילים נשבר מהאידיאלים, כבר לא אכפת לאף אחד מהם באיזה צד הוא נמצא. המטרה היחידה היא להישאר בחיים. הוויכוח הגדול של הממשלות ששלחו אותם להילחם לא מזיז להם, הם רק רוצים לחזור הביתה.

הפסקה הזו, מתוך יצירת המופת של ג'וזף הלר, משקפת היטב את הלך הרוח המרכזי ב"מגזר" בחודשים האחרונים, ואולי יותר מכך. האמת שלא רק במגזר, זו תופעה ישראלית. אולי עולמית. מלחמת עולם ניטשת בין רבנים, חדי לשון, טוקבקיסטים, כתבים, פעילים חברתיים, בין לאומים ומדינות. הרבה אנשים שמדברים ומחייכים ומבלבלים בשכל. כבר תקופה ארוכה שהמלחמה הזו מתחוללת. והאמת היא שנכון לעכשיו נראה ששום שינוי אמיתי לא הולך לקרות. סתם מילים וסיסמאות מפוצצות, שנשפכות לתוך ביבי ההיסטוריה.

"היה רק מלכוד אחד והוא מלכוד 22, שטען כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש; ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס למשימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת" (ג'וזף הלר, מלכוד 22)

מצד שני, כל האנשים האומללים האלו חייבים לצאת לטיסה, הם מצויים במלכוד. האידיאולוגים של דורינו שפויים במידת מה, חייבים הם לדבר את אשר על ליבם. הטרגדיה היא שאנשי אמת אלו מבזבזים את הזמן של כולנו בויכוחי סרק, ממאיסים את האידיאולוגיה והחזון, מדכאים חלומות גדולים לעולם טוב יותר. הם חייבים לעשות את זה, המטורפים.

המצב הזה הולך להימשך, לפחות בעתיד הנראה לעין. כולנו במלכוד. עוד מעט כולנו נהיה ציניים כמו יוסריאן, וכל מה שנרצה הוא להישאר בחיים.