מתתיהו קורא עיתון

חנוכה עושה לי חשק לשאוב לכאן לרגע ממנהרת הזמן, את מתתיהו החשמונאי. מעניין אותי מה הוא היה אומר על רעיון 'הזזת היישובים' של ראש הממשלה היהודי וממלא מקומו, מה הוא היה אומר על המהפכה האזרחית של אברהם-לא אבינו, שר הפנים, ואיך הוא היה מתייחס לנאום הרצליה של שרון, בנאום מודיעין שלו. מצד שני, אני לא בטוח שהייתי רוצה שמתתיהו יקרא עיתונים, כי באותו עיתון שבו הוא היה קורא על התוכניות לפינוי יישובים, ולאזרוח גויים, הוא היה קורא גם על נער בן שש עשרה שנפצע אנושות בגלל ריב על סיגריות, על תלמידים בתיכון שמתמכרים להימורים, על מנהלים במגזר הציבורי שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש והעובדים שלהם לא מקבלים משכורת כבר שלושה חודשים, על עוברי אורח תמימים שנהרגים בגלל מלחמת כנופיות, ועל כך ששליש מהסטודנטים בארץ, מתנסים בסמים. ואת כל הידיעות הללו, תאמינו לי, מתתיהו היה מוצא בעיתון של יום אחד בלבד. ואז, אני חושש, הוא היה שואל אותי האם אנחנו בכלל ראויים לארץ הזאת?. והאם לא מגיע לנו שהיא תקיא אותנו מכאן לכל הרוחות?!. ובאמת, גם אני שואל את עצמי האם אפשר להפריד בין הדיבורים על יציאה חד צדדית משטחי ארץ ישראל, למציאות הרוחנית-מוסרית של החברה הישראלית?. הלא הנביאים כבר אמרו את זה קודם, לפנינו, וזה כן משנה. אולי באמת התשובות לשאלות הרבות שאנו שואלים, טמונות בקשר שבין עמודי הפשע והפלילים בעיתון, לבין העמודים בהם מופיעות יוזמות הייאוש שעולות כאן השכם והערב. אחרי הכל אותם אנשים שחיים בחברה האלימה והאגוצנטרית הזאת, הם אלו שמחליטים גם איפה נשב ועל מה נילחם. לא צריך כל כך להתפלא שהצעות נסיגה תבוסתניות עוברות כאן בשתיקה. דיבורים על יציאה מחבלי מולדת לא אמורים לזעזע חברה שיצאה מדעתה. לכן, במחשבה שניה, אני מעדיף להשאיר את מתתיהו הקנאי בימים ההם, ולא בזמן הזה. פשוט מפחיד אותי לחשוב נגד מי הוא היה מפנה את חרבו, אם הוא היה נוחת כאן עכשיו.