מתנחלים, לא נמאס לכם לפגוש רק דתיים במכולת?

בבתי הספר, בגינות, בבתי הכנסת ואפילו במכולת - להיכן שלא נסתכל ביהודה ושומרון, נראה עוד קצת מאותו הדבר - עוד דתיים לאומים בדיוק כמונו. יוחאי דמרי קורא לאינטגרציה אמיתית בהתיישבות. דעה

חדשות כיפה יוחאי דמרי 19/12/13 17:46 טז בטבת התשעד

מתנחלים, לא נמאס לכם לפגוש רק דתיים במכולת?

רבים מתושבי יהודה ושומרון מכירים את התופעה. בבתי הספר, בגינות, בבתי הכנסת ואפילו במכולת, להיכן שלא נסתכל נראה עוד קצת מאותו הדבר - עוד דתיים לאומים בדיוק כמונו. אומנם הציבור הדתי הלאומי הוא מהאיכותיים והמצוינים שיש למדינת ישראל, אבל כיצד ייתכן שמאזורים שלמים של יהודה ושומרון נעדרים מגזרים שלמים של חילוניים וחרדים?

יש שלא יבינו על מה אני מתאונן, שכן לפי נתוני מועצת יש"ע קיימת נציגות כמעט שווה לשלושת המגזריים המרכזים בחברה הישראלית - החילונים, הדתיים לאומים והחרדים. אבל זוהי הסתכלות יבשה ומצומצמת על הנתונים המתעלמת מכך שמרבית התושבים החילונים והחרדים ביהודה ושומרון מרוכזים במספר מצומצם יחסית של מוקדים, בעיקר בערים הגדולות. כך לדוגמה במודיעין עילית ובבית"ר עילית שם נמצא ריכוזי אוכלוסייה חרדית, וכך גם במעלה אדומים ואריאל שבהם נמצא ריכוזי אוכלוסייה חילונית. אולם, במועצות המקומיות והאזוריות, בישובים עירוניים ובטח קהילתיים התמונה שונה לגמרי וישנו רוב ברור, ולעיתים אף מוחלט, של דתיים לאומיים.

מבחן התוצאה מעיד כי ישובים מעורבים שהוקמו ביו"ש דוגמת תקוע, כפר אדומים ושערי תקווה, הינם ישובים מצליחים, חזקים ומשגשגים. ישובים אלה מוכיחים שאפשר גם אחרת. לא נותר אלא להגיע למסקנה, כי הגיעה השעה לפעול ולאמץ חשיבה רעננה ופתרונות יצירתיים שיביאו למשיכת אוכלוסייה מגוונת לכלל אזורי יהודה ושומרון.

רבגוניות היא שם המשחק ומהווה מרכיב חשוב ומרכזי בחייה של כל קהילה. חשוב שילדנו וגם אנחנו, נהיה חלק מקהילה המאכלסת מגוון רחב של דעות, השקפות עולם ותרבויות. קהילה רבגונית מנחילה ומשרישה בנו ערכים של סובלנות וקבלת האחר, וכן מרחיבה את אופקינו ואת מגוון האפשרויות העומדות בפנינו. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שחלק מילדנו ונכדינו כבר אינם נמנים עם הציבור הדתי לאומי ובחרו בדרך והשקפת חיים שונה משלנו ועזבו - בין היתר מסיבה זו, לאזורים אחרים הארץ. לכן על אחת כמה וכמה, שעלינו למצוא את הנוסחה והדרך שיאפשרו גם להם למצוא את מקומם בקרבנו ולבחור לחזור ולהקים את ביתם ביישובי יהודה ושומרון.

חשוב גם לזכור, שהמצב הקיים בו קיימת תפיסה מוטעית ואף ניתוק מחבל הארץ שלנו על ידי חלקים גדולים בציבור הישראלי, הוא מצב מסוכן ובעייתי מאד. עלינו למצוא את הדרך להתגבר על החסמים הקיימים בציבור הנובעים מסיבות פוליטיות או ממחשבה שמדובר 'במקומם של הדתיים הלאומיים בלבד', ולמצוא את הדרך לקרב את כלל הציבור הישראלי ליהודה ושומרון וערכיו. ליישובים שלנו יש הרבה מה להציע לאלה הבוחרים להקים במסגרתם את ביתם - ערכי ציונות, חומר אנושי מצוין וזה מבלי שדיברנו על מחירי דיור שפויים יחסית לבועת הנדל"ן שבמרכז הארץ. עכשיו עלינו רק לגרום גם למגזרים האחרים בישראל להבין זאת.

כבן דור שלישי ביהודה ושומרון וכמי שמכיר את השטח היטב, אני מודע לחשיבותן של ועדות הקליטה בישובים שעושות עבודתן נאמנה. אולם בו בזמן אני סבור כי ישנם מקומות בהם ניתן לחשוב באומץ על שינויים, וניתן לאמץ מודל חדש ורענן יותר ואולי אף פלטפורמות יישוביות חדשות, אשר יאפשרו לנו לפרוץ קדימה ולהרחיב את השורות. אני קורא ליישובי יהודה ושומרון להרים את הכפפה, לקלוט תושבים מהזרמים וההשקפות השונות ולהקים שכונות מגוונות. דרוש לנו שינוי של ממש, ואיננו מסתפקים בעוד חמש או עשר משפחות לכל ישוב. המטרה היא לייצר מסה קריטית ורבגוניות אמיתית תוך חשיבה אמיצה ויצירתית אחרת נשאר במקום, ואף ניסוג לאחור.

הכותב מתמודד בימים אלה לראשות מועצת הר חברון