בתים משותפים?
הפסוק שצוטט מפרשתנו, "ויעש להם בתים", עורר בי את האסוציאציה לטבול את עטי בהתגוששות במערכת הבחירות הנוכחית שבין שני ה'בתים', בין מפלגת 'הליכוד ביתנו' לבין 'הבית היהודי'. לכשתמצי, הקרב הוא ב' בב' - ב'יבי בב'נט, והוא מתרחש בין כתלי הבתים הנושקים הנמצאים בימין דרך המלך. כל מי שאיננו רואה עצמו בן-בית בבתים אלו מוזמן לקרוא את הדברים כאורח המשקיף מן הצד. דבריי מכוונים בעיקר לבאי הבית/הבתים, וכמובן לבעלי הבית/הבתים.
השורות הבאות נכתבות במוצ"ש ויחי, זמן קצר לאחר ש'חדשות השבת' דיווחו על נסיון לפינוי מאחז 'עוז ציון', בגיזרת בנימין, בעיצומה של השבת, ועל הימנעות ברגע האחרון בהתערבות רבנים ואישי ציבור באי 'הבית היהודי', שהפעילו שתדלנות בחצרות אישי מדינה ב'ליכוד ביתנו'. ברחוב צדדי מחוץ לבית, בהופעה מתוקשרת, יורה יו"רית מפלגת השמאל חיצי אשם בנפתלי בנט, ראש 'הבית היהודי', כי הוא אחראי(!) לבאלאגן. לשאלתכם מה בכלל הקשר? קבלתם תשובה: 'מה בכלל השאלה? הוא מסומן!' והרי לכם 'בקליפת אגוז', כביטוי השגור בפי משפטנים, מצג מרכזי של חזית הבחירות בישראל תשע"ג בשלש מערכות.
מערכה ראשונה: המימשל הנוכחי מציג פינוי לשם פינוי, למען ישמעון ויראון, כאשר מרכיב השבת, באופן טבעי, כלל לא נלקח בחשבון. מערכה שניה: בהרהור שני, ובערעור ליכודניקים חובשי כיפה, מתעורר האסטרטג בבהלה: "אוי, מה עשינו? נפסיד את הדתיים! זה מנוגד לתדמית הפסבדו-דתית שאנחנו מנסים לתפור". מערכה שלישית: בסימטא צרה ואפלה משמאל לכביש זורקים אבנים לכיוון הלא-נכון, לעבר שק-החבטות הנצחי, אל חלונות 'הבית היהודי'. מסתבר כי משוטטי סימטא זו מחפשים עילות לתקיפה, כדי להפגין קיומיות.
הכותל המזרחי
אגב, זו איננה המפלגה היחידה שחרתה על דגלה 'תעמולה שלילית'. צר לי על ידידי הרב חיים אמסלם, למשל, שלא מצא בקעה חיובית רחבה דיה כדי להתגדר בה. כמדומה כי מוקד ה'שיווק' שלו הוא בעיקר שלילי; נגד ש"ס, ונגד מרן העומד בראשה וסובביו-סוככיו-מסבכיו. דומה כי פיספס את שעת הכושר להקים מפלגה ספרדית שרשית וגאה המחוברת לחברה בישראל ומאמצת בפה מלא את חזון הציונות הדתית, דרכה ומפעלותיה. משהו כמו 'המזרָחי (מלעיל) המזרחִי (מלרע)'. לו אני יועצו האיסטרטגי הייתי ממליץ לו לחתור לאפיק של 'החזרת עטרה ליושנה', לתפארת יהדות המזרח והשתלבותה, תחת לשקוע בקרבות רחוב עם ש"סניקים נלהבים. ועדין נותרה פיסת זמן לשנות כיוון ומהלך. בהצלחה!
פלוס מזוזה
נשוב למחוזותינו, למלחמות הבית; 'בֵּית' ב'בֵית' 'בַּית' ב'בַית'. הסקרים מעודדים! סוף-סוף תומכי ליכוד מתחילים לתפוס כי מפלגת הציונות הדתית מעניקה להם בית עם בונוס, בית פלוס מזוזה. הבונוס הוא המרכיב היהודי שבבית, מעבר למה שיש ב'ליכוד ביתנו', ובונוס זה טמון במזוזת הבית היהודי. מזוזה זו מבטיחה אמינות יהודית ונאמנות פוליטית ימנית, שהרי כידוע היא נעוצה במשקוף הימני (שהוא שמאלי ליוצא מן הבית!). ולמי שאינו מבין רמזים נשאל בשפה ברורה: התרצו לגור בבית עם מזוזה או דוקא בלעדיה, בהנחה שהבתים זהים או דומים מאד? ולמי שעדין לא הבינו, נשיב על השאלה בעברית פשוטה: כל מה שתחפשו ב'ליכוד-ביתנו' תמצאו ב'בית היהודי' עם תוספות. באחריות! כדאי!
בית מזוזה
"ויעש להם בתים" - ציטטנו בראש המדור. במדרש לקח-טוב מפרש פסוק זה שפרעה עשה בתים למצרים כדי שידורו בשכנות צמודה ליהודים, ויוכלו להבחין ולחוש אם נולד שם בן. למדנו איפוא בפרשתנו כי הבתים היו קרובים ונושקים זה לזה, כדי שמן הבית השכן יוכלו לרחרח איזה כוכב חדש נולד בבית היהודי ואיזה אור בוקע משם? ("בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור, שנאמר: 'ותרא אותו כי טוב הוא'". סוטה יב,א). מה הבדיל איפוא בין הבתים הסמוכים-השונים, בליל השימורים של יציאת מצרים? נחשתם! המזוזות! "וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות... ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם" (יב,כג).
ובעמדנו בסוגית 'בית' ו'מזוזה' נאמר כמה מילים על 'בית מזוזה'. בימינו אין מזוזה ללא בית, דהיינו נרתיק מעוצב, ולרוב מהודר יותר מאשר הקלף הפנימי. האם בית מזוזה הוא פריט הכרחי, או שמא ניתן לוותר עליו? הרמב"ם מנסח: "מניחה בשפופרת של קנה או של עץ או של כל דבר ומחבר אותה אל מזוזת הפתח במסמר" (הל' מזוזה ה,ו). משמע שבית מזוזה הוא חובה. הגר"א מציין שמקורו בב"מ (קב,א) אך שם משמע רק ש'אפשר' בקנה. בפתחי-תשובה לשו"ע (יו"ד רפט ב) הביא בשם הגר"א שאין לחצוץ בין המזוזה ההלכתית למזוזת הבית "וצריך עיון".