אם הייתם כאן בקיץ האחרון בזמן מחאת הקוטג' ומחאת הדיור אתם בטח מודעים לכך שמשהו עובר על הצרכן הישראלי. אם עקבתם אחרי החדשות מתוצרת תנובה בשבועיים האחרונים, או סתם קניתם מוצרי חלב אתם גם מודעים לשינויים שמתרחשים בשווקים.
חג הסוכות עומד בפתח, שוק ארבעת המינים במתח, ועכשיו חברים, הגיע תורכם. כן, מוכרים יקרים, תרתי משמע, השנה אנחנו מפסיקים לאתרג אתכם ואת המחירים המופקעים שלכם. אל תעמידו פני ערבה בוכייה. גם אתם יודעים שמחירי הסחורה שלכם כבר מזמן יצאו מפרופורציה. ההדסים המשולשים לא צריכים לעלות לנו פי שלושה מהמחיר הסיטונאי. האתרוג המהודר לא זקוק לתעריף מהודר, וגם את מחיר הלולב אפשר לנענע כלפי מטה. המחירים שלכם, בניגוד למוצרים שאתם מוכרים, לא צריכים גובה מינימאלי בשביל להיות כשרים.
אם קיבלתי השבוע במייל הצעה של חברת שיווק ל"סט מהודר" בשישים שקלים, לא יכול להיות שאתם תמכרו אותו ביותר ממאה. אם "סט כשר" מוצע לי ברשת האינטרנט בשלושים שקלים, לא יתכן שאצלכם הוא יימכר בשבעים. אז נכון, שאצלכם אפשר לבחור, למשש ולהתחבר באופן רגשי לאתרוג וללולב, ובכל זאת, המגע הזה עדיין לא מצדיק את הפערים, ואת רווחי הלולב שאתם עושים לנו על הגב.
האבסורד הוא שבתחום הירקות והפרות, השוק הפתוח הוא דווקא המקום הזול יותר. פירות או ירקות ארוזים בניילון על המדף בסופרמרקט עולים יותר מאשר הפירות והירקות הפתוחים בבסטה שבשוק העירוני. אצלכם בשוק ארבעת המינים, זה בדיוק הפוך. ככל שיותר נוגעים, כך יותר משלמים. על האתרוג שמשמשו בו הכי הרבה ידיים אתם דורשים הכי הרבה. על הלולב שנמדד כבר מכל כיוון אפשרי, אתם דופקים את המחיר הכי גבוה.
בינינו סוחרים, גם אתם יודעים שיש פה ניצול ציני של שני גורמים. העובדה שמדובר במצווה, יחד עם הלחץ מהחג המתקרב ובא, גורמים לאנשים לאבד את חושיהם הכלכליים ולפתוח ארנקים בקלות. רק השילוב הזה, הוא זה שמביא את אותם אלו שזועמים על כל חצי שקל שנוסף למחיר הקוטג', לבלוע בשקט את המחירים המנופחים של ארבעת המינים.
אז אמנם אתם לא טייקונים אלא רק סוחרים לכמה ימים, ובכל זאת, עם רווחים כמו שלכם, העם יכול לדרוש גם מכם קצת צדק חברתי. ואגב, את הצדק הזה, אנחנו לא צריכים בכשרות מהודרת. נסתפק גם בכשרות רגילה.
המכתב המלא יתפרסם ב'מקור ראשון'