מי בכלל צריך נשים בפוליטיקה?

האם ריצת נשים לכנסת היא חילול קודשי ישראל או שמא חובה חברתית? ולמה לצטט את הרב קוק בענין זו הצגה של חצי אמת ? ד"ר לאה ויזל בעד נשים והרבה

חדשות כיפה ד"ר לאה ויזל 27/01/15 12:10 ז בשבט התשעה

מי בכלל צריך נשים בפוליטיקה?
יחצ, צילום: יחצ

בבחירות 2015, בעצם גם בבחירות 2015, עלה נושא ייצוג הנשים לראש הכותרות. כל מפלגה שצלחה פריימריז פתוחים נמדדה במספרי הנשים והוצגה בהתאם להצלחתן, לטוב ולמוטב. מפלגת הבית היהודי שריינה מקום לנשים בכל חמישייה והודיעה הבוקר על הקפצת ד"ר ענת רוט למקום ה-14 , הליכוד נתפס בקלקלתו , ואפילו בציבור החרדי עלה הנושא דרך יצירה של מועצת נשים בש"ס המנטרלת כל סיכוי של השתלבות אמיתית של נשים בפוליטיקה ובהתייחס לקבוצת נשים חרדיות העזה ר"ל להתאגד למפלגה של ממש תחת השם "ובזכותן". בנושא זה של בחירת נשים לכנסת קיימים פערים בלתי ניתנים לגישור בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית: יש הרואים עוול חמור בהדרת נשים מרשימות המפלגות, ויש הרואים בהרצת מועמדות לכנסת חילול קודשי ישראל. יש שניסו לפנות לעזרת בג"צ בעתירה לחייב ייצוג נשים, יש שניסו במהלך הקדנציה הקודמת של הכנסת ליזום חקיקה שתחייב כל מפלגה בייצוג נשי הולם, ויש שהטילו חרמות, איומים וגידופים על קבוצת הנשים החרדיות שהתאגדה למפלגה.

אלו וגם אלו חוטאים בחוסר דיוק ולא אחת גם בחטא ההתנשאות על הקבוצה החושבת אחרת.

האתגר האמיתי הוא לשלב בין מחויבות לפוסקי ההלכה לדורותיהם לבין השקפת עולם פמיניסטית הרואה בחיוב את השינוי המתחולל במעמד הנשים בחברה. ככלל, קידום נשים בתחומים שונים הוא ביטוי מבורך לתקופה של גאולה והתרחקות מהקללה הקדמונית של "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". החברה כולה תרוויח ממתן הזדמנויות לקול הנשי להישמע גם בספירה הציבורית. מאוד קל להרים על נס את דגל השוויון ולוותר על מחויבות להלכה, כשם שפשוט להתכנס אל תוך "העולם הישן" ולהתעלם לחלוטין מכל שינוי חברתי המתרחש, גם כאשר הוא חיובי. התורה היא תורת חיים ויש לבחון כיצד נכון ליישם עקרונות קדומים על מציאות משתנה. ולעניין הספציפי- בחירת נשים לכנסת: שורש ההתלבטות ההלכתית נעוץ בפסיקת הרמב"ם בהלכות מלכים, שם נפסק שאין למנות מלכה אלא מלך וכן אין למנות אשה לכל משימות בישראל. רבות נכתב על מקורות הלכה זו ועל פרשנותה. אין זה המקום לתאר את המקורות ההלכתיים ולנתחם בניתוח מעמיק.

השאלה האם להעניק לנשים זכות לבחור וזכות להיבחר הייתה נתונה במחלוקת פוסקים כבר בראשית ימי הציונות וניתנו לה תשובות שונות ממש בהקבלה לדעות הקיימות כיום במפלגות הדתיות השונות. הרב עוזיאל בתשובה מנומקת (שהועלתה על הכתב שנים רבות לאחר מכן) לא מצא כל בעיה הלכתית ומוסרית בבחירת נשים. אדרבא, הוא אף דחה נימוקים מוסריים של פגיעה בצניעות ובטוהר המחנה באומרו בפשטות שהתכנסות מכובדת ועניינית של גברים ונשים אין בה בעיית צניעות.

לעומת זאת הרב קוק התנגד בשעתו לבחירת נשים. אולם יש להוסיף לכך, בהגינות, פרט חשוב שיש שבחרו להשמיטו: הרב קוק התנגד אף למתן זכות בחירה לנשים. נימוקיו היו מתחום המוסר ונבעו מתוך החשש לשבירת מסגרות קיימות. הדברים נכתבו בתקופה בה הנאורות שבמדינות העולם לא נתנו לנשים לבחור: זכות בחירה לנשים בארה"ב ניתנה במסגרת החוקה רק ב1920 ,באנגליה ב1928 ובשוויץ ב1971, כך שלהעתיק את דברי הרב קוק ככתבם וכלשונם ולפרסמם היום בשנת תשע"ה, לקראת הבחירות לכנסת, תוך השמטת מלוא ההקשר, הם הצגת חצי אמת עובדתית. טרם שמעתי על מפלגה שהורתה לנשים להישאר ספונות בביתן ולא לצאת להצביע ביום הבחירות.

ראוי שקולות נשיים יבואו לידי ביטוי משמעותי בזירה הציבורית והפוליטית. נקודת התבוננות נוספת, נשית ושונה, תתרום לכל דיון ובכל סוגיה העומדת להכרעה. אין זה עניין רק של קבוצת הנשים, אלא הזדמנות של הציבור בכללותו לצרף זווית נשית לדיונים משמעותיים. בשלב זה בו מספר חברות הכנסת נמוך באופן יחסי, אין מנוס מלהשתמש בטכניקת השריון, שאף שאיננה אידיאלית, היא חיונית. אף יש לגנות כל ניסיון מתלהם להניא נשים מלהתמודד. עם זאת, בשום אופן אין לכפות על מפלגות חרדיות לשריין נשים. אכיפה כזאת באמצעות חקיקה או עתירה לבתי המשפט היא פסולה מכל וכל וריח של פטרנליזם חריף עולה ממנה.שינויים מתרחשים כל הזמן מתחת ומעל פני השטח, ואין לשבור מסגרות פנים קהילתיות בכפיה. חלק חשוב מהיותה של המדינה יהודית ודמוקרטית הוא גילוי סובלנות לאורח חייהם של קבוצות מיעוט בחברה, לרבות כלפי הנורמות המקובלות בחברה החרדית.

ולחיתום, בהתבוננות פנים מגזרית: הגיעה העת לעודד ולחנך את הבנות במגזר הדתי- לאומי לשאוף לפעול גם בנקודות השפעה ציבוריות ופוליטיות. אין להירתע מעיסוק ב"גועל הנפש" הבלתי נמנע הכרוך בעיסוק פוליטי, שכן במקומות הללו נחתכות הכרעות משמעותיות. מניסיון אישי קצר לגייס נשים לתפקידים במועצות הדתיות, ניסיון שהוקפא בשל ההכרזה על הבחירות המוקדמות, מצאתי שמעט נשים עומדות בקריטריונים הנוקשים של משרות ציבוריות בכירות, ורק מיעוט מתוך הנשים העומדות בקריטריונים מעוניין להשתלב בעשייה ציבורית בעלת גוון פוליטי. שתי משימות לפתחנו- להצמיח מנהיגות נשית ולהגמיש את הקריטריונים באופן שיהלום יותר את סיפור חייהן של הנשים, לפחות כשלב ביניים במקביל לשריון מקומות ברשימות לכנסת. נאמר "כן" לסיעות לשריון נשים ו"קדימה" למערכה הציבורית לנשים ראויות עם יכולות גבוהות וקבלות של עשייה.

ד"ר לאה ויזל, דייקנית במכללת "אורות ישראל", מרצה למשפטים ויהדות

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן