הסרטון של רועי שרון מאמש מעורר זעזוע עמוק, ובצדק. אבל בתוך בליל הגינויים מקצה לקצה, כדאי להזכיר שהוידאו שנחשפנו אליו אתמול אינו ייחודי, אומנם הריקוד לא מלווה בד"כ בתמונתו של תינוק שנשרף בעודו בחיים, אבל ייחודי הוא לא.
שאלו את עצמכם/ן האם בישיבה התיכונית הקרובה לביתכם, ראש הישיבה מאפשר לתלמידים לשיר "זכרני נא" בדביקות כשהאגרופים מונפים באוויר? האם מעולם לא הייתם בחתונה נורמטיבית וכשהתחילו לשיר "זכרני נא" הגיע אחד מחברי החתן, חייל בסדיר, והניף את הנשק כאחרון החמאסניקים ואיש לא מיחה בידו? האם לא הוסיפו מיטב בחורינו לפיוט "נגילה הללויה" בית נוסף- "קדוש קדוש קדוש תן לערבים בראש" והר"מים ציחקקו כששרו את זה בשולחן השבת הישיבתי? האם המחנכים מקפידים להפסיק את שירת "ברוך הגבר" כשהיא ממשיכה במילים "נכנס למערה, טען את העוזי וירה"?
ובריקוד הדגלים המסורתי לא דופקים על דלתות חנויות ערביי מזרח ירושלים באלימות תוך שירת "מוחמד מת"?
נכון, אפשר להצטדק ולומר "כן, אבל..." ("גורי אלפי סטייל"), ולמצוא אלף ואחת סיבות מוצדקות. אינם דומים הבחורים מהוידאו אתמול שתומכים באופן גלוי ומוצהר ברצח לשם רצח, לבין נערים מהישיבה או מהסניף ששרים שירים חסרי-טעם. החברה האלה אינם מייצגים את "הציונות הדתית" (בהנחה שהיא אכן קיימת) אבל פטור בלא כלום אי אפשר. אי אפשר להשתיק את המצפון ולבטל את הסרטון מהחתונה הזו ב-"הם" ו-"השב"כ".
"כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" - החיצים הללו הם חדים, מהירים (לעיתים קרובות פועלים מתוך רגש) ויש בכך הרבה דברים טובים וחיוביים. אבל יש מי שיורה את החיצים, שמכוון למקום טוב ומנסה לדייק אותם אל המטרה הנכונה . מחובת אותם "גיבורים" להבין שסטייה קטנה בירי החץ בתחילת הדרך, שעיגול פינות ונתינת פטור כי "הם בני נוער, כאלה הם, קיצוניים", שאי הצבת גבולות ברורים בכל התקרבות אל גבולות אדומים מסיטה את החץ ממסלולו המקורי, ולעיתים זה נגמר בירי על כוחותינו.
זהו סרטון קשה לא בגלל מה שהוא מראה אלא בשל מה שהוא מייצג. הוא מציג לראווה כמה רחוק אפשר להגיע מהתורה ומאלוהים ועדיין להשתמש בשמו ולשאת אותו - לשווא. הסרטון זועק מה קורה לחיצים כשיד הגיבור לא הייתה חדה וברורה מספיק.
אני רוצה להאמין ולקוות שיש מי שילמד את הלקח מהסרטון שכשמגדלים ערוגה נפלאה חייבים להשקות אותה במתינות תוך ניכוש עשבייה שוטה, מי שלא ינהג כך לא יוכל לומר שגידולי הפרא האלה לא צמחו בערוגתו.