הכותב אינו פסיכולוג/רב/בעל תפקיד בתנועת נוער אלא כותב מניסיונו בלבד
טלפון לפני כמה ימים:
-"מה עושים?" -מתקשר אלי קול מבוהל שאיני מכיר.
-"מישהו מוביל לכך שהסניף יהיה ניפרד. הקהילה גועשת ורוחשת וכל המחלוקות פתאום צצות: מי יותר דתי ומי פחות וכו'. תנו עצה".
תמציתה של התשובה האמיתית מהווה מקרה בוחן למחלוקות קהילתיות רבות בתחום החינוך.
ראשית יש לציין כי במקרים רבים מאוד, סוגיית הנפרד/מעורב אינה אלא סימפטום למחלוקות אחרות הקיימות באותה קהילה. לעיתים המילים ניפרד או מעורב אינן אלא סתם תגיות שאין להן קשר עם המציאות והן משרתות צרכים חברתיים אחרים.יתרה מכך, מה שנחשב מעורב לאחד נחשב לניפרד עבור השני ולהיפך.כשמדברים על ניפרד/מעורב נכנסים לעיתים רבות לשבלונות קבועות. כל צד מרים דגלים מבלי מוכנות לדון לעומקם של הגבולות עצמם. וכך יוצאים להם אבסורדים כמו של"ג בעומר, למשל,יחגג ברוב המקומות במעורב, אבל דווקא פעולת השבת תהיה לעיתים נפרדת. יספרו לכם שהסמינר מעורב, כי אמנם בשיעור הם בנפרד, -אבל הבנים והבנות נפגשים בהפסקות. אם באמת היינו דנים לגופו של ערך הצניעות,יתכן מאוד והיינו צריכים לסדר את הדברים אחרת.
לכן, מומלץ מאוד לעבור תהליכים אלו יחד עם איש מקצוע מתחום הגישור, או עם סתם אדם המקובל על הבריות, המלווה את המחלוקת ועוזר לצדדים הניצים לשמור על כללי מחלוקת הגונה ועל צורת חשיבה עקבית.
למעשה, בכדי לפתור את הבעיה, הדבר הראשון והכי חשוב הוא לתת מענה חינוכי אמיתי. למרבית ההורים, כמו גם לי, יש פחד מוצדק מכל ענייני בנים ובנות בתקופת הילדות וההתבגרות. ההפרדה נתפסת בטעות כפתרון קסם: נפריד- והם כבר לא יסתובבו ביחד בשעות מאוחרות. נפריד - וההצקות של הבנים יפסקו. נפריד- והם יישארו דתיים ויקומו כל בוקר לתפילה.
כל מי שעיניו בראשו יודע שכל סוג של הפרדה או מעורבות לא פתר את הבעיות אלא רק שינה את מיקומן או את תזמונן. לכן, עלינו לפתוח את הסוגיות הללו יחד עם ההורים ולהציע פעילויות שונות כמו סדנאות מקצועיות להורים על התמודדות עם מאפייני הגיל, שיעורי תורה בנושא מהי צניעות ומקורות ההלכה, פעולות ערכיות ועוד.
עיסוק מושכל ונכון בסוגיית הצניעות ייתן לילדים כלים נכונים, יעזור למדריכים בהבניה נכונה של הנושא ובעיקר ירגיע את ההורים. אחרי תהליך שכזה, מרבית ההורים והמדריכים כבר לא יתלהבו מתהליך ההפרדה, ורובם, משני הצדדים, יחזרו לפרופורציה הנכונה של הנושא.
ומי שבכל זאת עדיין מתעקש על "נפרד" ומבקש שלמען "שלום בית" יפרידו? מהניסיון שלי, גם אם תפרידו, בעוד כשנתיים, אותו אדם יהיה הראשון להקים את הסניף של "אריאל".
יש הרבה מקומות שהופרדו רק בגלל אלה שכבר הספיקו בינתיים להקים סניף אחר, לכאורה קדוש יותר.מי שמאמין שההלכה דורשת מאיתנו להפריד בין בנים לבנות גם בפעילויות ערכיות, לא יצליח לעכל עוד הרבה דברים אחרים ומוטב להיפרד כבר עכשיו.
זה לא שהוא מנסה לתחמן. הוא באמת חושב שההפרדה יכולה לתקן את בעיות הצניעות. ואז, כשגם לאחר שהסניף הופך להיות נפרד נשארים עם אותן בעיות חינוכיות, -הוא מנסה את מזלו במקום אחר.לכן, אם יש לכם רוב, אל תתקפלו בגלל אשליית שלום הבית, כי תישארו קרחים מכאן ומכאן.
ואם אתם בדעת מיעוט? -נו, יהיה טוב...
הכותב הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה.