"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל
לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם" (ל,טו)
"שלש תרומות, שנכתב כאן תרומת ה' שלוש פעמים;
אחת תרומת אדנים... כל אחד ואחד מחצית השקל...
והשנית... מחצית השקל לקנות מהן קרבנות צבור
והושוו בהם עניים ועשירים... והשלישית היא
תרומת המשכן... איש איש מה שנדבו לבו" (רש"י שם)
קרן יחד
אפתח ב'וידוי'; גם אני כמוכם ראיתי את הפרסומים של 'קרן יחד' והפטרתי כלאחר פה: "עוד ארגון צדקה וחסד! והפעם 'סרוג'. יפה מאד ושיהיו בריאים". מכותרת המשנה הבנתי שמדובר באיזושהי ערבות הדדית, משהו בסגנון ביטוח חיים, ו... עברתי לסדר היום.
משום מה החלטתי להתעמק יותר ולקרוא את הפרוספקט כולו שנקלע לידי, ו...התלהבתי. בשורות הבאות אנסה 'להדביק' גם אתכם ברעיון הפשוט, הנחזה כיעיל ביותר, אשר מתן שכרו בצדו ועלותו אפסית. מה זה? ואיך זה יכול להיות? הסכיתו ושמעו את עיקרי הדברים;
ראשית; מי שמצטרף משלם רק 36 ₪ להרשמה, וזהו! אין הוראות קבע ולא שיקים דחויים ולא התחייבות לטובת הקרן. זהו לבינתיים ואולי לנצח.
שנית, וזה העיקר: אם חלילה נפטר הורה מבין חברי 'יחד' - כל צאצאיו עד גיל 30 (שטרם נישאו) יקבלו 50,000 ₪ שיופקדו על שמם. ועדה רשאית להגדיל עד 150,000 ₪ לפי הנסיבות הכלכליות.
שלישית, וזה מה שרציתם לשאול, מאיפה הכסף? ובכן, לכשיארע אסון, שלא נדע, יגבו מכל חבר-קרן 10 שקלים בלבד לכל צאצא יתום. חד פעמי, לא מתמשך. וזהו!
רביעית, לא יגבו מחבר יותר מ-60 ₪ לחודש בגין 6 צאצאים שהתייתמו, וזהו! אם ירבו נזקקים עקב פטירת הורים, לא עלינו, תידחה גביית 10 השקלים עבורם לחודש הבא. תכל'ס, ימשכו מאתנו מקסימום 60 ₪ לחודש גם בתכוף אסונות, רח"ל.
למען הדיוק, ושלא יתפסוני בהעלמת מידע וכספים; במקרה אסון יגבו מעבר ל-60 ₪ לחודש עוד... 4 ₪ מכל חבר, חד-פעמי לאסון, לטובת ליווי ויעוץ כלכלי למשפחה שאחד מראשיה שבק חיים.
לי זה נשמע פנטסטי ובזיל הזול. ועכשיו רוצו להירשם דרך האתר kyachad.co.il, שם תמצאו גם מידע נוסף ותשובות לכל מה שרציתם לשאול, כולל מי מנהל ומי אחראי. הורידו טופס הצטרפות באתר, והתשלומים יגבו בהוראה לבנק או בכרטיס אשראי. תוכלו גם להצטרף, ולקבל מידע, בטל' 02-6280030. לחיים ולברכה!
חסד ולא ביטוח
ושתי הערות בפי למנהלי הקרן, למפרסמיה ול'משווקיה':
הערה ראשונה - אל תשווקו את המפעל כ'קרן לערבות הדדית', משהו מעולם ה'מעין ביטוח'. עיקר המוטיבציה להצטרף היא, וכך נכון, הרצון לתרום לאחרים שגורלם המר להם, ולאו דוקא לקבל, שהרי "לי זה לא יקרה". לכן כותרת המשנה צריכה להיות משהו כמו 'יחד תומכים ונתמכים'. יתר על כן, הפוטנציאל הזמין, הממתין והמשתוקק להצטרף הם אנשים מסודרים ב"ה, כמוני למשל, שילדיהם כבר מעל גיל 30 (או נשואים), והם בצד התומך ולא הנתמך. 10 ₪ חד-פעמי לכל יתום (ומקסימום ששה בחודש) זה 'פחות משוה פרוטה' עבורנו. קרן ממוקדת כזו, ובפרט אם תתנהל בשקיפות וללא משכורות מנהלים כמובטח, תשקיט את מצפוננו אל מול מבול מודעות ה'שוד ושבר' המציפות את תיבות הדואר ודפי העיתונות.
והערה שניה, הנובעת מקודמתה; דומה כי חלק גדול מאתנו, המסודרים ב"ה, ואולי כולנו, מוכנים לתרום 10 ₪ לכל ילד שהתייתם גם אם הוריו לא היו חברי הקרן. אני יודע שעכשיו סיבכתי אתכם בצורך לארגן תקנון חדש, ולנסח קריטריונים ברורים ומורכבים למי ולמה, אבל 'הפרה רוצה להיניק'...
יתר על כן, לדעתי משפחות צעירות עשויות להצטרף יותר על בסיס של 'תומכים' מאשר 'נתמכים'. גם אם ילדיהם צעירים ו'זכאי יתמות' לפי תנאי הקרן, פסיכולוגית ההיענות מצידם צפויה להיות דלה, שהרי "חלילה וחלילה - לי זה לא יקרה". ואז למי ייתרם הכסף?
* * *
מבצעי התרמה בתורה
רש"י שצוטט בראש המדור, בשם חז"ל, מפרט שלשה מבצעי התרמה; שנים מהם "הושוו בהם עניים ועשירים" והשלישית "איש איש מה שנדבו לבו". שתי התרומות שכולם נדרשו להן בשוה היו פעוטות ערך: "מחצית השקל" בלבד. כולם נתנו - אבל מעט. תרומה זהה זו, מעוטת הערך, יועדה למטרות בסיסיות: אדנים (=תשתית) וקרבנות (=רמז למזונות שוטפים). התרומה השלישית, המיועדת למשכן המפואר (=לצרכים מעל למינימום) בזהב, בכסף ובנחושת, איננה חובה על כולם. אין לה תעריף מחייב, ואף לא רצפה (מינימום) או גג (מקסימום) - "איש איש מה שנדבו לבו".
(נכתב במוצ"ש תצוה)
להצטרפות לקרן יחד: http://kyachad.co.il/?ref=r4