כשהרב טאו מדבר נגד התרבות המערבית, צריך להקשיב לו ולנסות להבין אותו. לא לקחת את הדברים ולהצביע כאומרים: "הנה יצא החרדי מהארון". כי הוא לא יצא, הוא תמיד היה שם. מי שהקשיב, ידע והבין זאת לפני שנים.
הרב צבי טאו גדל בבית שהיה פתוח לתרבות החילונית והמערבית, קודם מלחמת העולם השנייה. אחותו, הרבה הרפורמית (!) ד"ר אוולין גודמן-טאו, סיפרה בעבר כי "בתור נער הוא קרא הכל - קפקא, דוסטוייבסקי, טולסטוי. הוא היה ילד פתוח ומקסים" ואילו היום "הוא מחביא את הספרים האלה ומחנך את התלמידים שלו נגד לימודי חול. לילדים שלו לא היו ספרי ילדים רגילים, רק משניות. זאת מנטליות חרדית שבה המקורות מכתיבים את החיים".
מה השתנה שם באורח חייו של הרב טאו? כל ניתוח יהיה ניתוח פסיכולוגי מרוחק ומטופש, אולם ניתן להניח כי מאורעות השואה, אשר השפיעו רבות על תא המשפחתי של הרב, הצליחו לשנות את עמדתו ולהרחיקו מאותה תרבות מערבית. זו גם דעתו של אחותו, המתארת כי הנטייה לחרד"לות הגיעה אצל הרב טאו כ"ביטוי של אכזבה עמוקה מאותה תרבות אירופית, בעקבות השואה".
לימים, למד הרב טאו אצל הרב צבי יהודה, גדל והתפתח והוביל את ישיבת "הר המור" להישגים כבירים שמעטים בתי המדרש בישראל העומדים במחיצתה. כיום הוא משמש כנשיא הישיבה ולמעשה כראש זרם "הקו" שלא רק העמיד תלמידים הרבה, אלא גם הקים למעשה את מרבית המכינות הקדם-צבאיות הדתיות, מהן יצאו קצינים בכירים, אנשי היי-טק, עורכי דין ורבצ"ר אחד. משנתו של הרב טאו לא נותרה על המדף, לא התכנסה בחדרי חרדים, ועל אף סירובו לכתוב ולהתראיין הוא הצליח להשפיע, יותר מכל רב אחר, על החברה בישראל.
קשה להבין את הרב טאו, זה נכון. מוזרה היא תמיכתו בנשיא המורשע משה קצב, במיוחד לאור העובדה כי קצב נחשד והורשע בעבירות מין חמורות. קשה להבין מה לנשיא "הר המור" בביב השופכין הזה, למה לו לרוץ ולתמוך וללכלך את ידיו ברפש - ואולם, צריך לנסות ולהבין. ואני, שלא למדתי אצלו ולא למדתי אצל תלמידיו, טוען: קטונתי.
הרב טאו, אתה גדול עליי. גדול עלינו. קשה לי להבין אותך. קשה לי להבין מדוע זנחת ומאסת בקפקא וטולסטוי ומדוע כיום אתה מחנך להתרחקות כה מוחלטת מכל התרבות המערבית. גם דבריך האחרונים הנוגעים למעמד האישה נראים לי תמוהים. אולי יבוא אליהו ויתרץ קושיות ובעיות.