מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא שהוא מתעורר בבוקר עם פשפשים. או, בהיבט ריאלי יותר: מי שעוסק בהרכבת מטענים וחומרי נפץ, שלא יופתע מכך שבוקר אחד הם פשוט מתפוצצים לו בפרצוף. כל הקלישאות הללו קופצות לי לראש כשאני מתבונן ביממה האחרונה ובשכונת גבעת האולפנה, שאיבדה שליטה: "נערי גבעות" מתבצרים בבתים, מביעים מחאה על הסכם הפינוי מרצון שהוביל הרב זלמן מלמד, מכים את אנשי היישוב שמכים אותם בחזרה (ואני לא יודע מה קדם למה) - והצדדים מחליפים ביניהם האשמות ומהלומות במה שנראה כמו ג'ונגל. מערב פרוע בבית אל.
העסק יצא משליטה, את זה יודעים כולם - גם הרב זלמן מלמד. גם אשתו, הרבנית שולמית מלמד, שבאופן חריג יצאה ממקומה הקבוע באחורי הקלעים והחליטה לתקוף פומבית את "נערי הגבעות". משהו על ההתנהלות המאוימת אפשר ללמוד גם מאתר האינטרנט של ערוץ 7, שהחליט לחסום את התגובות לאחת הידיעות שדיווחה על האירועים האלימים עם פעילי הימין הקיצוני. הם כנראה הבינו את מה שהם לא מסוגלים לומר גלויות: הגולם קם על יוצרו ואפילו אנחנו הופתענו.
הרב זלמן מלמד היה ועודנו מצוי בימין המובהק של הרבנים הציונים-דתיים בישראל, אבי אבות החרד"ל. כתביו, מאמריו, התבטאויותיו התקשורתיות - היו לדלק המרכזי, לאורניום המעושר שמחזיק ומפעיל את קיצוני הימין בישראל. נכון, יש רבנים ימניים ממנו. יש חסרי פשרות ממנו. כעמוד תווך מרכזי בהתיישבות, גילה הרב מלמד, ולא בראשונה, יכולות לגמישות וראייה מפוכחת. אבל הרב מלמד הוביל בעצמו התבטאויות קיצוניות כמו אלו שמסר רק באחרונה, שקראו למאבק "במסירות נפש" למען גבעת האולפנה. מה אתם מבינים מ"מסירות נפש"? עד היכן מגעת אותה "מסירות נפש"? הרי פעילי הימין הקיצוני שהוכו והכו היום, ציטטו בעצמם את הרב מלמד.
כזו אירונית היא התמונה: נערי הימין הקיצוני מפגינים מול ביתו של הרב זלמן מלמד, בגלל קריאתו של הרב מלמד. אבל תמים לחשוב אחרת והכתובת הייתה על הקיר: כשאתה מלבה קיצוניות ושנאה, היא עלולה להתהפך עליך בבת אחת, ברגע אחד לא נכון, ואז אתה מוצא את עצמך חוסם טוקבקים באינטרנט ומנסה להבין איך יוצאים מהברוך הזה.
חכמים, היזהרו בדבריכם, שמא תמצאו את עצמכם פתאום בצד השני של המתרס.