המוסד של ישיבות ההסדר הוא מוסד מפואר של הציונות הדתית, לא פחות מהישיבות הגבוהות או המכינות. במשך עשרות שנים הישיבות גידלו דורות של תלמידי חכמים. גדל דור המחובר לתורה והמחובר לאהבת העם והארץ.
בוגרי ישיבות ההסדר נמצאים בכל חלקי החברה הישראלית, בכל התחומים, והשכבה העבה של המחנכים והרבנים בציונות הדתית באים מישיבות ההסדר. האלפים הרבים הנמצאים בישיבות אינם מקשה אחת, ומהווים את עמוד השדרה של הציונות הדתית.
הרוחות הרעות של הדיבורים על שוויון לכאורה הביאו מספר מחורשי רעתנו לנצל את ההזדמנות ולפרק את הישיבות באצטלה של הרצון לשוויון. ישיבות ההסדר נותנות לחברה המון. לא רק בצבא. תלמידי הישיבות הם חלק מהפסיפס הכללי של נוער הציונות הדתית התורם לחברה הישראלית במסגרת הצבאית ומחוצה לה.
לכן, אסור לנו להתבלבל, אסור לנו לחשוב שיש כאן ויכוח תמים על מהותו של ההסדר, יש כאן חזית נגד הציונות הדתית ומפעליה. כוחות אפלים אלו רוצים לפרק את הישיבות ומשתמשים בתואנה של שוויון, הרי אנחנו יודעים, כי תלמיד ממוצע בישיבה נושא בנטל הצבאי והחברתי מעל הממוצע, אבל הדבר משתלב טוב עם ההתקפה על החרדים, חבוט בישיבות ותהיה ראש.
גם בקרב מחננו יש אנשים הנושאים כיפה, אולם אינם מחוברים לתורה, אינם מכירים את הערך המוסף שהתורה נותנת לנו, לכל פרט ופרט ולחברה כולה. יש בהם שיש להם רגשי נחיתות בלתי מוסברים ומערכת ערכים מקולקלת, מדובר באנשים המסוכנים ביותר, כי הם חושבים שהם יודעים, כי הם חסרי חשש או כבוד בסיסי לעולם הישיבות.
החזית הזו נגד הערכים של הציונות הדתית באה גם לידי ביטוי בניסיון לגייס בנות לצבא, להשפיע על ההלכה, לנסות להפכה למערכת ערכים מערבית חילונית עם כיפה, להתיר את האסור בעזרתם של ארגוני שוליים הדוחפים לשיח של היתרים. לדוגמא: כיום מתבשל רעיון באגף כוח אדם בצבא לערבב את המינים בצבא בשם השוויון, לא שוויון דרוש, אלא כוח לוחם, אחיד אמיץ ואיכותי.
התפיסות הפוסט מודרניות והפוסט ציוניות הללו רואות במערכת הערכים הדתית לאומית כאויב ולכן, הן מנסות לנפץ אותם, ומכאן באה ההתקפה על ישיבות ההסדר.
כאן המקום להודות למנהיגי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, אשר יחד עם מוטי יוגב וחברי כנסת נוספים עומדים כחומה בצורה לעצור כל ניסיון לשנות את השיח ולפגוע בישיבות ההסדר. כל אחד מאתנו צריך לראות ולהבין- אין כאן ויכוח אקדמי על חודשי שירות, יש כאן ויכוח על נשמת אפה של הציונות הדתית, לא פניקה יש כאן אלא, חזית.
כותב המאמר הוא ראש ישיבת ההסדר 'בינות' ברעננה