בט' באב לפני אלפי שנים, בחרו מעט נציגי האומה, להתנתק מהארץ המובטחת, מתוך פחד ומורא.
השנה, בערב ט' באב, בחרו מאות אלפי יהודים, אוהבי עמם וארצם, להתחבר לארץ, מתוך אמונה גדולה.
הנפלא בשרשרת היה, שלא בהכרח הכרת את מי שעמד מימינך ומשמאלך. עוד יהודי עושה את תפקידו, בחיבור דרכינו לירושלים.
כל אחד, מהעיר ומהכפר, מהעיירה ומההר, נתן יד ומילא את חלקו בחיבור השרשרת הארוכה, העולה לעיר שחוברה לה יחדיו.
עומדים ושרים.
התקווה.
מתוך אמונה ובטחון שהתקווה והאמונה יגברו, ובע"ה נמשיך להתאמץ ולעמול, בכדי להעפיל לירושלים השלימה.
עמידתנו בשרשרת היא רק משל לתפקידנו בעת הזאת.
כל אחד הוא חוליה חשובה בדרך של כולנו לירושלים הבנויה.
כל אחד צריך לבחון כיצד עליו להמשיך להיות, בחיי יומיום, חוליה בשרשרת הנצח.
כל אחד צריך לשאול, כל יום מחדש, מה המקום שלו בשרשרת הדורות.
כיצד עליו להפשיל שרוולים, לשלב ידיים עם אנשים שונים ולהמשיך להתחבר.
לעמו, לארצו, לעתידו.
בפעם הבאה, נגיע בע"ה לא רק עד הכותל, אלא בטהרה ובקדושה מתאימים, נזכה לעלות להר....
בידיים וברגלים יתקיים בנו: "עלה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה".
באמונה ננצח
ששון ושמחה
ונס יגון ואנחה
בשובי לירושלים
**צומת נחשון, בדרך לירושלים