למה ישראלי ממוצע חוגג סילווסטר?. לא בגלל הזדהותו עם הדת הנוצרית וסמליה. הסיבה למסיבה פשוטה הרבה יותר, ועצובה לא פחות. רוב הישראלים חיים את התאריך הלועזי, הרבה יותר מאשר את התאריך העברי, ולכן כניסת השנה האזרחית משמעותית מאוד בשבילם. רק מה, בניגוד למהות ראש השנה שלנו - מהות של יום דין, של חשבון נפש, של המלכת הקב"ה על העולם - מהותו של ראש השנה הלועזי היא חילוף פשוט של ספרות. במקום 2003, 2004, זה הכל.
אם הייתי צריך לתת שם עברי לחג הזה, הייתי מכנה אותו חג הרגע. החג שבו חוגגים את הרגע בו מתחלפות הספרות. בניגוד לחוגגי הסילווסטר, חוגגי ראש השנה היהודי לא חוגגים את הרגע, הם חוגגים את הנצח, באמצעות העבר והעתיד. הם מביטים לעבר, נזכרים ומזכירים בתפילתם את בריאת העולם, את עקידת יצחק, את מעמד הר סיני, ובמקביל הם מסתכלים קדימה לשנה החדשה, לתיקון העולם, ולגאולה העתידית.
חוגגי ראש השנה היהודי קמים בבוקרו של ראש השנה ליום תפילה, ליום חג, ליום משמעותי ביותר. לעומתם, חוגגי הסילווסטר, לאחר לילה של שתייה, ריקודים ונשיקות, קמים בראשון לינואר ליום רגיל וסתמי, ככל הימים. ככה זה כשחוגגים את הרגע, האוויר יוצא מהבלון החגיגי במהירות שבה מתחלף התאריך. מי שרוצה לחוש תחושה אמיתית של יום ראשון של שנה, אני ממליץ לו לחכות קצת יותר משמונה חודשים, לראש השנה האמיתית.