כבר ימים רבים שאני מתלבט עם עצמי, עם משפחתי, עם רבנים ועם חברים סביבי, האם לעמוד מאחורי בקשת השר אריאל יו"ר מפלגת תקומה ולהישאר בתקומה, או לעזוב את המפלגה ולחבור למפלגתו של הרב ח"כ אלי ישי וח"כ יוני שטבון.
בראשית דבריו, לפני כשלושה שבועות, ביקש השר אריאל מחברי מרכרז תקומה ליישר קו עם כל החלטה שתתקבל, ולאחר קבלת ההחלטה על אחדות, עמד מאחורי דבריו והסיר התנגדותו לכך. אריאל, שזכיתי להיות פעיל לצדו במשך למעלה מ-20 שנה, בפעילות למען ארץ ישראל ועם ישראל, פירט באוזני חברי תקומה מספר נקודות מרכזיות מאוד בדבר עזיבת הבית היהודי. מכיוון שאריאל ביקש שדבריו לא יצאו מחוץ ל'מרכז', אכבד את דברים, אך דברי הרב אבינר, שיוצא נגד הבית היהודי, לא רחוקים בלשון המעטה מדברי השר.
לאחר חילופי הדברים בין הרב שלמה אבינר והרב חיים דרוקמן, באשר למקום הציונות הדתית בבית היהודי הדילמה בשאלה האם לעזוב את המפלגה גברה, דווקא משום שאני חבר מרכז תקומה מיום הקמתה.
גדולתו וצניעותו של השר אריאל נראות בכך שהוא מצליח לרוץ כסיעה אחת עם 'הבית היהודי' לפי החלטת המרכז, אך למיטב הבנתי התנהלות 'הבית היהודי' בשנתיים האחרונות מסתכמת בשלושה מילים - גונבים את המפלגה.
לידיעות נוספות בנושא:
- אורי אריאל לכיפה: אין בי כעס על נפתלי בנט
- הרב אבינר: הבית היהודי הורסים את הסטטוס קוו
- הרב דרוקמן: הרב אבינר הפך את הבית היהודי לשק החבטות שלו
'הבית היהודי' אינה מפלגה דתית. אומנם, חברים בה רבנים ותלמידי חכמים, אך כאלו גם קיימים במפלגת 'יש עתיד' כדוגמת השר לשעבר, הרב ח"כ שי פירון והרב ח"כ דב ליפמן. כך, גם בליכוד ישנם חברים דתיים עם שאיפות תורניות.
להבנתי 'הבית היהודי' שואפת להיות מפלגת שלטון, מפלגה כללית בה חברים גם דתיים ורבנים לצד אנשים לא דתיים. גיוון הוא דבר טוב, אך זו אינה מפלגה דתית.
לטעמי בהחלט יש מקום ל'בית היהודי' כמפלגת שלטון, אך לצידה חייבת לקום גם מפלגה דתית לאומית כדוגמת 'המפד"ל' או 'תקומה', בעבר. מפלגה אשר תייצג את הציבור הגדול - הציבור הדתי לאומי, על כל שאיפותיו ומוסדותיו.
לאור כך, קיבלתי החלטה, ואני מבקש לבטל את חברותי ב'תקומה', עוד לפני הבחירות הפנימיות במפלגה, המפלגה אשר הייתה לי לבית מיום היווסדה.
יהי רצון שנצליח להוביל יחד את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, לגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה מתוך אהבת חינם.
הכותב הוא חבר מרכז תקומה לשעבר
