זוהי פוליטיקה - ככה זה עובד

"המפד"ל של פעם היא מפלגת ´הבית היהודי´ של היום - היינו הך. אותה המפלגה עם שמות שונים. אותה המפלגה רק עם פנים שונות." - פולמוס הדילים ממשיך

חדשות כיפה דביר שרעבי 17/08/14 14:43 כא באב התשעד

זוהי פוליטיקה - ככה זה עובד

אני רוצה להתערב בדיון שהתפתח בין יסכה אלפרוביץ לבין דוידי בן ציון על גבי האתר. ראשית, אלפרוביץ במאמרה טענה כנגד ח"כ ניסן סלומינסקי שהוא דואג לציבור בוחרי "הבית היהודי" בלבד ולא אל כלל אזרחי מדינת ישראל באשר הם, והביאה מספר נתונים המאששים שח"כ סלומינסקי מעביר תקציבים מנופחים מתחת לשולחן בוועדת הכספים, תוך כדי דילים שנרקמים בין המפלגות 'הבית היהודי' ומפגלת 'יש עתיד'.

אלפרוביץ מוחה כנגד החשיבה המגזרית הצרה, ומבקשת לאור סיסמת הבחירות 'משהו חדש מתחיל' שמפלגת 'הבית היהודי' תשנה את סדר העדיפות, וקודם כל תעמיד את טובת כלל אזרחי מדינת ישראל ולא את טובת הציבור הדתי מתנחלי לבדו לנגד עיניו.

כנגדה טוען במאמרו בן ציון כי: "כאשר ה"בית היהודי" כמפלגה פועלת להעברת תקציבים עבור מוסדות חינוך של הציונות הדתית היא אינה עושה זאת כדאגה למקורביה ולציבור בוחריה אלא מתוך הבנה שחיזוק מערכת החינוך הזו יתרום באופן ישיר ועקיף למדינת ישראל כולה." בן ציון, אם כל הכבוד, אני לא מאמין לך משני סיבות:

הראשונה, מפלגה של 12 אנשים שנראים אותו דבר, הנשים עם כסוי ראש הגברים עם כיפה סרוגה על הראש, התחנכו על אותם ערכים של השילוש המקודש: "ארץ-עם-תורה", חושבים את אותה אג'נדה פוליטית, אורח חייהם הוא על פי ההלכה היהודית. שהשונה מכולם, ח"כ איילת שקד, היא בסך-הכל גימיק תקשורתי חיצוני, שמשמש בתור הפנים היפות על שליטי החצות בכדי למשוך בוחרים בלי כיפה שיצביעו למפלגה. מפלגה שכזאת מפלגת 'הבית היהודי' - אין לה רצון לחזק ולתרום לכלל אזרחי מדינת ישראל אלא רק את ציבור המגזרי שממנו היא שאבה את הכוח הפוליטי שלה.

בן ציון, הבית היהודי כבית יהודי מורכב משמאלנים, ימנים, עולים חדשים, צברים, אנשי העיר ואנשי הכפר, מתגיירים ויהודים מרחם, חילונים, חרדים וסרוגים. רפורמים קונסרבטיבים ואורתודוכסים. מכאן שמפלגת 'הבית היהודי' היא שם יפה על הדלת, בתוך הבית יש שפה אחת ודברים אחדים, ממש לא משהו חדש שמתחיל.

שנית, כתבת כי: "כאשר חברי הכנסת שנשלחו מטעמנו מסייעים לתקצוב מערך הזהות היהודית, אין זה נתיב מושחת לתעשיית ג'ובים ומכבסת כסף אלא לחיזוק חוסנה הלאומי של הציבוריות הישראלית." משפט יהיר ויומרני. נו, אין בלתנו, אומר בן ציון, כולם נכשלו בתפקידם ולא שמרו על חסונה הלאומי של הציבוריות הישראלית, עכשיו מעבר כספים אלינו יסייע. אנחנו יכולים לספק את התשובות, אצלנו מצויים כל הפתרונות וההסברים. רק אנחנו יכולים לתקן ולשפר. תעבירו את הכספים אלינו ותשתקו. אין לכם זכות למחות. לשאול, להטיל ספק, לברר כי זה: "חלק מראיה כוללת לטובת עם ישראל השב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות." משום כך ניתן לשייף, להעלים, לעשות דילים מתחת לשולחן, להשתיק, להוציא ולמחוק כל אפשרות לתגובה כפי שעשתה ח"כ סתיו שפיר, כי זה מבזה את כנסת ישראל.

בן ציון, לא נותר לי אלא לומר כי צדקת בכותרת המאמר: "לא תמיד חייבים משהו חדש" אתה צודק. לא חייבים מערכות חדשות כי המערכות הישנות משומנות היטב. המפד"ל של פעם היא מפלגת 'הבית היהודי' של היום - היינו הך. אותה המפלגה עם שמות שונים. אותה המפלגה רק עם פנים שונות.

לכן, אני פונה אלייך, אלפרוביץ, אל תצפי לשינוי, למשהו חדש שמתחיל, כי אחרי הכל זה פוליטיקה. צביעות, שקרים, לכלוך, אינטרסים צרים, יומרה, דילים, עיוות, תקציבים שעוברים מתחת לשולחן. זוהי פוליטיקה - ככה זה עובד וככה זה יעבוד.