השבוע נציין שנה להסתלקותו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל, הרב צוקרמן שהיה חבר בני עקיבא בכל נימי נפשו למעלה משמונים שנה ובהליכותיו הנחיל לנו את תורתו, תורת בני עקיבא כתב בדברי צוואתו את המילים הבאות:
"... ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" - אחת התפילות שנכנסה ללבי, וחפשתי דרכים לקיימה כי היא היסוד לעבודת ה', אהבת האדם. ואין דבר חשוב מזה ועל זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא שהבנים והנכדים והנינים תשרור ביניהם אהבה ואחוה שלום ורעות. תנו דעתכם לאהוב איש את רעהו ואת כל בריותיו של הקב"ה..." (מתוך צוואתו של הרב אברהם צוקרמן זצ"ל)
מעיד על עצמו הרב צוקרמן שזהו היסוד לעבודת ה' בעיניו ולכן חיפש דרכים כיצד לקיים את אהבת ה', ברגע האמת, בדברי הצוואה שהוא משאיר למשפחתו ולנו הוא בוחר לומר: אם יש את נפשך לדעת כיצד לקיים את "ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" לך לך אל "אהבת האדם" אין כאן שני נושאים, אין כאן הפרדה, זוהי משימה אחת שרק מי שיקיים אותה בשלמות מקיים את התורה.
וכפי הנראה תורת חיים זו, אותה חי הרב צוקרמן זצ"ל באורחות חייו יונקת יניקה ישירה מרבי עקיבא. "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" קבע רבי עקיבא שבשמו אנו קרויים, רבי עקיבא שחי בדור מסוכסך, דור שלא נהגו כבוד זה בזה, דור שמלקק את פצעי החורבן הקשה.
התובנה הזו של רבי עקיבא, שבציווי של ואהבת לרעך כמוך יש הרבה יותר מעוד מצווה חברתית, יונקת מתורה גדולה אותה ספג רבי עקיבא בימי לימודו אצל מורו ורבו הגדול רבי אליעזר וכך מסופר :
"בשעת מיתתו של ר' אליעזר נכנסו תלמידיו וישבו לפניו ואמרו לו: רבינו למדנו הלכה אמר להם: מה אלמדכם צאו והזהרו איש בכבוד חברו. ובשעה שאתם מתפללים היו יודעים לפני מי אתם עומדים שבשביל דבר זה תכנסו לחיי העולם הבא". (כלה רבתי פ"ו)
אם נתבונן היטב בדבריו של רבי אליעזר, דברים הנאמרים ברגעי הפרידה המיוחדים, רגעים נשגבים בהם בורר אדם את מילותיו ומנסח את תמצית חייו, נראה, כי תלמידיו מבקשים לשמוע דבר הלכה, מעין סיכום לכל מה שנאמר בחייו, בפועל הוא מלמד את תלמידיו שתי הלכות: 'צאו והזהרו איש בכבוד חברו' ו'בשעה שאתם מתפללים היו יודעים לפני מי אתם עומדים' לסיכום אומר להם רבי אליעזר: "שבשביל דבר זה תכנסו לחיי העולם הבא" - מהוא אותו דבר שבשבילו נכנסים לדעת רבי אליעזר לחיי העולם הבא? הרי נאמרו על ידו שני דברים. נראה שרבי אליעזר מבקש לומר תורה גדולה, תורה האומרת כי 'הזהרו איש בכבוד חברו' ו'בשעה שאתם מתפללין היו יודעים לפני מי אתם עומדים' אלו לא שתי הלכות בשני נושאים שונים! העמידה לפני הקב"ה וכבוד החבר, הם בעיניו דבר אחד, מי שיפנים שזו הלכה אחת, מי שיחיה חיים בהם כבוד הזולת והעמידה לפני בורא עולם הם בעלי אותה החשיבות יזכה לדבריו בכרטיס הכניסה לחיי עולם הבא.
את התורה הזו יונק רבי עקיבא, את התורה הזו חי רבי עקיבא, ופי שכותב הרב קוק בהקדמה לשיר השירים: "אמנם כנטף מים מני ים, כזיק אחד מלהב אש אוכלה, כאות אחת מספר גדול, ידע איש אשר כה רמה נפשו להעריך גם האהבה הפרטית הטבעית בערכה הטהור ותהיינה לו האהבה הטהורה הטבעית והאהבה הלאומית הנאורה והאהבה האלוקית הקדושה ומלאת הוד ערוכים במערכה, כמגדל דוד בנוי לתלפיות". אצל רבי עקיבא ה'ואהבת' היא דרך חיים, היא מגדל הבנוי לתלפיות, היא תפישת עולם.
ואולי זו גם משמעות דברי הגמרא בברכות "הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו א"ל(דברי הימים א יז, כא)ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל אין דכתיב(דברים כו, יז)את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר(דברים ו, ד)שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"(ברכות ו' ע"א)כן, גם הקב"ה מניח תפילין ובאותה חשיבות שאנו נדרשים להאמין בה' אחד מבקש הקב"ה להאמין ב'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ' זה כנגד זה בורא אחד ועם אחד, אחד ומאוחד.
גם אנו, חברי בני עקיבא, בניו ותלמידיו של רבי עקיבא, נזכור בימים טרופים אלו, ימים של מחלוקת, בין אם היא בתוכנו בתנועה, בין אם היא בקרב זרמים בתוך הציונות הדתית ובין היא עם מי שסובר ההיפך מאתנו, את הציווי שהוא כלל גדול בתורה ונקבל על עצמנו כדברי האר"י הקדוש: "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, ואני אוהב כל אחד בישראל כנפשי וכמאודי" נזכור שאחדות היא לא בדעות אלא בלבבות, שיש מקום לריבוי דעות, יש מקום לגוונים שונים, יש מקום לאהבה גם ובעיקר למי שחושב אחרת.
הכותב הוא מזכ"ל תנועת הנוער 'בני עקיבא'