תכלס נראה כי כל מה שניתן לומר על דברי הרב לוינשטיין נאמר כבר. במשך שבוע שלם אנחנו שומעים חוות דעת מכל קצוות הקשת הפוליטית, רבנית ואידיאולוגית על ידי פרשנים ראויים ופרשנים ראויים פחות. אני מזהה שני לקחים חשובים שניתן להפיק מהתאונה הקטלנית הזאת כשהשנייה חשובה הרבה יותר .
בהבט טקטי יבש, הגיע הזמן שהחרדלים, כמו הרבנות הראשית, יתחילו להבין שלעיתים קרובות, הם האויבים הכי גדולים של עצמם ושל האידיאולגיה שהם מתיימרים לקדם בשם התורה. הקהילה הלהטבי"ת לא יכלה לחלום על מהלך יח"צ אסטרטגי יותר מצליח מאשר הגול העצמי שהרב לוינשטיין העניק להם על מגש מזהב בשבוע של המצעד. תומכי הרב לוינשטיין יכולים להתחים עשרת אלף ילדי גרעינים תורניים והלהטב"ים עדיין יכולים לצעוד בניצחון כל הדרך אל הבנק בחיוך רחב.
מעבר לכשלון טקטי, יש כאן כשלון חינוכי ממדרגה ראשונה שכדאי לא לפספס. בשלב זה ברור לכל, כולל הרבנים, שהשימוש בביטוי "סוטים" היה טעות חמורה. יש שמוכנים רק להודות שמדובר על טעות טקטית בלבד ויש המתנגדים לביטוי הגנאי על בסיס ערכי, מוסרי ותורני. עצוב לי להבחין באי היכולת של הרב לוינשטיין לאזן את ההתבטאות המוטעית שלו בעוד ביטוי קשה יותר, "סליחה". למה כל כך קשה לו ולתומכיו לשלב בין זכותו הדמוקרטית להביע את פרשנותם התורנית לבין המחויבות להתנצל על טעות. במקום התנצלות, כל מה שאנחנו שומעים, זה הסברים מתפתלים על איך שהרצפה עקומה, התאורה בעייתית והמזג אויר לא מתאים.
יש לרב לוינשטיין בוודאי זכויות רבות כמחנך דגול של אלפי תלמידים מסורים לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל. אולם, אחד הערכים החינוכיים החשובים ביותר היא פיתוח היכולת לקחת אחריות עצמית ולהתנצל בגבורה מתי שצריך. "אמנות ההתנצלות" היא כלי חיוני עבור חייל, עובד, בן זוג, הורה וילד. אף אחד לא רוצה להילחם לצד חייל שמחפש לגלגל כל טעות על חבריו לנשק. כל מנהל חברה מענפי המשק סולד מפועל שבמקום לתת תוצאות מבזבז זמן יקר על תירוצים והאשמת אחרים. אני מרחם על בחורה שזוכה להתחתן עם מלאך גאוותן שאף פעם לא טועה. אחד היסודות של הזוגיות היא היכולת לקחת אחריות ולהתנצל מעומק הלב. הורה יהיר שאין לו מספיק בטחון עצמי להתנצל בפני ילדיו כשטועה, הוא מחנך גרוע שכנראה יגדל עוד דור של בני זוג סוג ב'. ישנה רק דרך אחת לחנך והיא דוגמא אישית. מצעד התירוצים של תומכי הרב לוינשטיין שיכולות ההתנצלות שלהם מגיעה רק עד "אולי הייתה כאן ביטוי בעייתי" או "סטייה הכוונה להגדרה מדעית משנת 1973" היא בעיניי, כשלון חינוכי של גאווה, יהירות וחוסר בטחון עצמי.
ובנימה לקראת חודש אלול שקרב ובא. מי שחלש מדי להגיד סליחה לחברה הישראלית, לחבריו לנשק ולמפקדו, לאחיו ואחיותיו, לאמו ולאביו, לבת זוגתו לבנו ולביתו, יגלה שגם חלש מדי להגיד סליחה להקב"ה מתי שנדרש. עדיף לפתח את אומנות ההתנצלות מאשר את אומנות התירוצים.