כבר שלושה שבועות שהמדינה עוברת טלטלה, קומץ אנשים התחילו מחאה שלא ידעו לאן תוביל. בהתחלה קוטג', בהמשך דירות, ילדים ומה לא... דרישות המפגינים לא נגמרות.
אז מה בעצם הם רוצים? בכל מקום נשמעת הזעקה שרוצה שינוי! העם מחפש משהו אחר. אבל מה? הממשלה מציעה פתרונות והמוחים לא מתרצים, אך האמת היא שגם לא נשמעה שום דרישה ברורה. דרוש שינוי - את זה כולם מבינים. המוני אחינו בית ישראל אכן צריכים לעבור שינוי. רבים האנשים שכולנו שמענו עליהם שאכן מתקשים לקיים את עצמם יום-יום. נערים, זוגות צעירים וקשישים אשר מגיעים למצבים מחפירים. ברור לכולנו שאותם אנשים זקוקים לעזרה.
אז מי הם אותם ההמונים המוחים בשדרות רוטשילד? אנשים רבים כל כך, שאינם נמנים דווקא כחלק מהאוכלוסיות החלשות, שמשוועים לשינוי אך לא מצליחים לומר בברור מה הם רוצים. הדיור יקר מידי, מחירי מוצרי האוכל לוחצים ועוד רשימה ארוכה של טענות. ישבתי וחשבתי כבר זמן על המחאה הזו. כיצד באמת ניתן לשחרחר קצת את החבל סביב הצוואר של אזרחי מדינת ישראל. ברור לכולנו שהחיים לא יכולים להמשיך להתנהל ככה. משהו חייב לקרות!
הפתרון היחיד שנראה באופק זה שינוי כולל. לא של שיטת ההנהגה כפי שחלק המפגינים רוצים, אלא שינוי של התרבות. לא יתכן להיענות לכל הדרישות מבלי להסתכל על הוצאותיהם החודשיות של אזרחי ישראל. עם ישראל "יודע לחיות טוב". לכולם קשה, כולם חוסכים, כולם לא גומרים את החודש וכולם מבלים, קונים, משקיעים, נוסעים לחופשות ומבזבזים. כן, זו המציאות אל נא לנו להתכחש אליה. תפתחו את העיניים ותסתכלו סביב. נכון הדיור יקר- אבל איזה דיור אנשים מבקשים? דירות חדשות בלב תל אביב ע"פ כל כללי העיצוב החדשים ביותר. אני לא חושב שאותם אנשים היו מסתפקים בדיור מוזל באחת מערי הפריפריה. כנ"ל גם לגבי שאר המחאות- מה אנו מגדירים כמותרות ומה מוגדר כמוצרי בסיס? התרבות יצרה סביבנו נורמה של דברים שונים המוגדרים כצרכיו הבסיסיים של כל אזרח. דברים שאף אחד מהמפגינים לא חושב לוותר עליהם חס וחלילה.
שינוי כזה לא יגיע מאף אהל כזה או אחר שהקימו המפגינים. שינוי כזה תרבות יכול להגיע רק ממקום אחד- מאהלה של תורה. תשעה באב בפתח. יום שריפת בית מקדשנו עם ישראל רוצה שינוי! עם ישראל נחנק לא יודע כיצד לעקל את המציאות בה הוא נמצא. אין להמון את הכלים שבעזרתם ניתן להיחלץ מן הסיבוך הזה. ואולי דווקא המאהל הזה יגרום לנו להרים הראש להציג עמדה, חזון, ויהפך המאהל הזה לסוג שונה של אהל- "ופרוש עלינו סוכת שלומך". שנזכה לבנין בית המקדש במהרה בימנו.