אז הורידו את המע"מ, אז מה?
ולא, אני לא מתכוונת להתייחס פה מגדרית לחברה זו או אחרת. לא אכנס פה לדיון על יוצאי צבא או לא יוצאי צבא. אני אתאר את התמונה שאני רואה סביבי בשכונה מאד לא מגזרית - פסגת זאב. שכונה בצפון ירושלים, על קו התפר, שתושביה סובלים מפיצוצים וזיקוקים כל ליל שבת מאותן חתונות ופנטזיות שעורכים השכנים בני דודנו באולמות פאר שהם בונים על הגבעות ללא מפריע. בלי מע"מ, בלי ארנונה, כנראה שגם בלי חשבונות חשמל ומים.
המשפחות הנורמטיביות המתגוררות סביבי הן משפחות שהצבור יגדיר אותם: יוצאי צבא, גם ההורים וגם ילדיהם. יש להם ילד שניים, גג שלושה, כולם עובדים בעבודה מסודרת וגם עם הורדת המע"מ הם לא מצליחים לגמור את החודש. מי בכלל חולם על קניית דירה? גם אחרי הורדת המע"מ ההון העצמי שהמשפחה זקוקה לו כדי בכלל להתחיל לחשוב על דירה הוא כזה שאין אותו. גם אין ממי לקחת.זוגות צעירים מתחתנים ונשארים לגור עם ההורים בדירה לא גדולה, או, אתם יודעים מה?
לא מתחתנים.
הנה מצאתי לכם עוד סיבה לרווקות המאוחרת הנפוצה במדינת ישראל המתחדשת. מבין כל הסיבות שפסיכולוגים, רבנים וסוציולוגים ימציאו לכם בהרצאות, אולי זו סיבה רבת משקל לא להתחתן. גם כך לבחור ממוצע, גם אם הוא יוצא צבא ועובד למחייתו, הנישואין מצטיירים כפרויקט קשה מנשוא- ואם אין לו מקום מגורים והוא ממילא יגור עם ההורים , למה לו בכלל להתחתן?
מה שמעצבן בכל הסיפור של רכישת הדירות בארץ הוא שאם המדינה הזו הייתה נורמלית והממשלות בה באמת אכפתיות, מזמן היו קופצים על האופציה של הפשרת כמה שיותר שטחים מעבר לקו הירוק, בגליל, בנגב, במחירים שווים לכל נפש.
תעזבו את הפוליטיקה ואת האידיאולוגיות שמאל-ימין. תחשבו שאנחנו סתם מדינה מתפתחת שדואגת לבוחריה לבחוריה ולבחורותיה. הנה, בשנת ששים ושבע, אותו צור ישראל שחתום על מגילת עצמאותנו, הביא לכך בכוונת מכוון שנשוב לחבלי ארץ מולדתנו.
חסר לנו שטחים לבניה?
אבל במקום שממשלות ישראל לדורותיהן יחבקו בזרועות פתוחות משפחות, בודדים וצעירים שחשקה נפשם לבנות חושות וקרוונים על הגבעות, היא מתנהלת כל השנים כמדינה שאחזה בה פלצות. לצערי באמת ניתן בצער לומר שהמדינה הזו מתנהגת כארץ אוכלת יושביה. גם אלו שכבר הורשו לבנות בחבל ימית, בגוש קטיף, בצפון השומרון, המדינה הזו מתנהגת כלפיהם כאכולת הרס עצמי פתולוגי ובמקום לבנות ולפתח היא הורסת.
ארץ אוכלת מתיישביה.
ועוד נקודה מפתיעה למחשבה.
אותה אום אל פאחם המככבת בתקשורת בתקופה האחרונה התחילה מחושה קטנה על איזו גבעה לפני קום המדינה.המעוניין בפרטי המקרה יכול לקרא את תולדותיה בספרו המונומנטאלי של יעקב ברזני- מנקרות צורים. חושה קטנה שהלכה ותפחה למימדי עיר. כך גם רהט בנגב וכך גם מקומות רבים נוספים בארץ שבהם לא הורסים אלא מכשירים בדיעבד את הבניה הבלתי חוקית של אויבינו.
הורדת המע"מ, אמר לי כלכלן השבוע, תביא לעליה במחירי הדירות. מי שהתרגל כל השנים, מאז קום המדינה להרוויח, לא ירצה להפסיד. לא הקבלנים, לא ספסרי הקרקעות, לא הבנקאים וכמובן שלא ממשלות ישראל לדורותיהן.
מר לפיד הנכבד, ממשלה נכבדה. אם באמת אכפת לכם מאתנו, חילונים, דתיים וחרדים, זוגות צעירים וכאלו שמשפחתם התרחבה, הייתם נרשמים, קודם כל לקורס מודעות עצמית.
תעשו לעצמכם טיפול שורש לכל אותן שריטות שגורמות לכם לעכבות. תבדקו את היבלות. ארצות הברית ושגריריה, האיחוד האירופי, ייסורי מצפון של יהודים גלותיים שהתרגלו להגיש את הלחי השנייה ונטייה מזוכיסטית לקצץ בנטיעות. תתפטרו גם מעוד כל מיני רעות חולות שגורמות לכם לסכסך בין מגזרים, רק כדי להסיח את דעתנו מעובדה פשוטה- שאתם אוהבים לעשות קופה על חשבוננו ולא באמת אכפת לכם מזוג צעיר זה או אחר, לא משנה איפה הוא מתגורר.