האדם מחפש משמעות עם D9

תופעת הפצת השמועות בוואטסאפ זכתה לגינויים מכל עבר ובצדק, אבל מה לגבי הפצת משפטים שמחפשים משמעות יהודית במקום שאין כזה? הרב אליהו גליל יוצא נגד תופעת הגימטריות והמשמעויות הנסתרות שלא קיימות

חדשות כיפה הרב אליהו גליל 24/07/14 09:58 כו בתמוז התשעד

האדם מחפש משמעות עם D9
Shutterstock, צילום: Shutterstock

תופעת הפצת השמועות בווטסאפ כבר זכתה לגינוי מכל עבר, ובצדק, אך מה בנוגע להפצת משפטים עם ניחוח יהודי כמו זה: "13 חיילים מגדוד 13 נהרגו ביום ה-13 למבצע. 13 בגימטריה אהבה = אחד", או זה: "ביום כ"ה בתמוז - כ"ה הרוגים"?

ובכן, גם אם המשפטים הללו היו נכונים מבחינה עובדתית - והם לא; כ"ה הרוגים נספרו לצערנו כבר ביום כ"ב בתמוז; ועדיין לא פורסמו שמותיהם של 13 החיילים ושיוכם הגדודי כך שממציא המשפט אינו יכול לדעת האם כולם מגדוד 13 - הפצתם היא עוול לשכל הישר. מדוע? מפני שהמשפטים הללו ריקים מכל מובן. תחילה, הם אינם מלמדים דבר עלינו או על כל דבר אחר, העולם או האל. שכן אין שום משמעות מעשית או מוסרית לידיעה שדווקא 13 חיילים מגדוד 13 נהרגו ושאהבה עולה אחד בגימטריה - לא יותר מאשר במקרה שההקדמה על 13 החיילים הייתה חסרה בה. נראה שאפילו רבי נחמן, מי שקבע כי "איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר" (ליקוטי מוהר"ן א), היה מתנגד למשחקי המספרים הנבובים הללו - שכן יש לחפש את "החכמה והשכל" שבקרעי המציאות, אבל לא את השום-כלום שבהם.

אך חמור מכך, המשפטים הללו הם ריקים פעם שנייה בגלל שהם טאוטולוגיים וגזורים-לאחור; אם, ח"ו, היו נהרגים 14 חיילים דווקא ולא 13, האם לא ניתן היה למצוא איזושהי גימטריה מתאימה שתתאים לנתונים כמו כפפה ל"יד"? מאחר שכך הוא, יש לחשוש שאנו כופים סדר על המציאות, מעשה שהמוח הייקה שלנו מומחה בו, מבלי שה"סדר" הזה באמת נמצא שם בחוץ ומבלי שהוא קשור איכשהו לאלוהים.

גם הפצת דבריו של מפקד בזרוע הצבאית של חמאס היא חלק מהרצון למצוא היגיון בשיגעון; המחבל הנ"ל טען באוזני כתב אמריקאי כי "אלוהיהם של אלו מסיט את הרקטות שאנו משגרים ולכן הן נופלות בשטחים פתוחים" - ורבים שמחו למקרא דבריו ושיתפו אחרים. אם אתה מאלו שמצאו בדברים סימן נפלא להתערבות השמימית במערכה נגד הטרור העזתי, בחן את עצמך בשאלה הבאה: אם המחבל היה טוען טענה אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם מערכת האמונות שלך - למשל ש"אללה שומר על לוחמינו ועוזר להם להגיח מהמנהרות בזמן המתאים ביותר כדי לפגוע בכמה שיותר ציונים" - האם היית מאמץ אותה לחיקך? האם היית מעניק לדבריו איזשהו תוקף או מבטל אותם בהינף יד? אם בחרת באופציה המבטלת, התייחס באופן דומה גם לדבריו על ההתערבות השמימית בנתיב הרקטות - שכל כולם נראים כניסיון להסיט מעליו את הביקורת הארצית על תוצאותיו הדלות, ב"ה, של מערך שיגור הרקטות החמאסי שתחת פיקודו. איך חמק הדבר מעיניהם של אנשים שקיבלו את דבריו והפיצו אותם הלאה? - כי טבעו של האדם לחפש אישור לאמונות שבהן הוא מחזיק ותהא זו אמונה בדת או אמונה באתאיזם. אנו עיוורים לאמינותם המפוקפקת של דברי חנופה וטפיחה על השכם.

האמונה היהודית הבסיסית בכך שאין מקריות בעולם מחייבת אותנו - וזה חוב מוסרי! - להעניק משמעות למאורעות חיינו, כפי שכתב רמב"ם, איש ההלכה וההגות הרציונלית: "בזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן… זה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם; אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית - הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים" (הלכות תענית א, ב-ג). כך, כשחיילים נהרגים בקרב - יש לפשפש במעשינו ולתקן את הטעון תיקון ובכלל זה לעיין שוב בשאלה האם שליחת חי"רניקים לסביבה אורבנית רוויית איומים כדי להימנע מפגיעה בלא-מעורבים היא מעשה מוסרי. אך האמונה בכך שאין מקרה בעולם אינה כוללת את האמונה בכך שפרטי מה שהתרחש נושאים משמעות נסתרת או שאלוהים מסיט רקטות ממסלולן באופן נסי.

הרפו מניסיונות הניחוש הללו; 32 חיילים נהרגו, ונתפלל שהרשימה הזו לא תתארך עוד, כי זו דרכה של מלחמה ולא כי לעולם לא יגיע היום ה-32 לחודש תמוז. האדם מחפש משמעות, זו דרכו, אלא שמכאן ועד הטענה שהסימנים שמצאנו הם דברו הצלול של האל, הדרך רחוקה. "לא נחש בישראל", לא אז וגם לא היום. למרות כל הקושי, הבה נרפה ממשחקי הניחוש הריקים, הפסבדו-יהודיים, ונתמקד בדברים מועילים יותר.

אליהו גליל הוא רב בקהילה בחו"ל, ראש כולל תורה מציון ובעל הבלוג "בלוגין שאובין".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן