בשנת 1492 גורשו אבות אבותיי מספרד בבושת פנים ללא יכולת לקחת עמם ולו ספר אחד בלבד מכל אוצרות התרבות האדירים ולאחר שעברו את עינויי האינקויזיציה הקשים, השחיטות האכזריות והפוגרומים, השמד או המוות, האנוסים בלית ברירה. מותירים אחריהם בתים, רכוש, בתי כנסת מפוארים, בתי מלאכה, שדות, כרמים וספרי מופת, בחוסר כל - נדדו לפורטוגל ומשם לארצות הבלקן. בכיסם שמרו את מפתח ביתם כי עוד האמינו שמלך פרננד והמלכה איזבלה יתחרטו ויגידו להם לחזור ברגע האחרון ובשפתם שמרו את הספרדית העתיקה של המאה החמש עשרה, שפה שתעבור עוד שינויים קלים ויתווספו בה ניבים ודיאלקטים מהארצות בהם עברו בנדודיהם עד שתיקרא "לאדינו". הם לא האמינו עד הרגע האחרון שהם מגורשים כך לאחר תור הזהב בספרד - התקופה בה חיו היהודים ועסקו בכלכלה, במסחר, בתרבות והיו מיועציו הנאמנים של המלך. הסולטן ביאזיד השני של האימפריה העותמאנית, פתח להם את השער ואמר - ברגע שספרד גירשה את היהודים היא החלה את דלותה ואת עושרי באותה עת. ואכן, לאחר גירוש יהודי ספרד החלה השקיעה הגדולה שלה. את מקום היהודים תפסו הצוענים שדרדרו את הממלכה המפוארת מטה. והאימפריה העותומאנית שהייתה באותה עת בשפל החלה לצמוח מעלה מעלה.
מסורת מקובלת היא שהגולים הטילו חרם על מי שישוב לספרד. יעיד על כך, בין היתר, שם המשפחה "טולדאנו" שפירושו - טולידו לא. ההתלהבות פורצת הגבולות של הישראלים לשמע הצהרת ממשלת ספרד שאולי אולי יינתן לצאצאי המגורשים הדרכון המיוחל לארצם מוכת האבטלה ומוצפת האנטישמיות, ריצתם אחוזת התזזית לשגרירות ספרד שקרסה מעומס הטלפונים, ומפח הנפש שלהם בגלותם שזו עדיין רק הצעת חוק ועדיין ללא אישור סופי, גרמה לי לתחושת ביזוי והשפלה ולמחשבה אסוציאטיבית על בני ישראל שאמרו במדבר "ניתנה ראש ונשובה מצרימה". גם תגובות אנשי רוח מן האקדמיה המדברים על "תיקון עוול היסטורי" ונותנים לגיטימציה לתופעה תמוהות בעיניי. לאחר חמש מאות שנים בגלות הבלקן הגיעו אבותיי לציון וכעת מואילה ממשלת ספרד לתת לי, צאצאית המגורשים דרכון ספרדי? ומה אעשה איתו בדיוק? אעזוב את אישי, שמוצאו אינו ספרדי, אברח לספרד ואציל את נפשי אם המצב הביטחוני בארץ יורע? הרי לצרכי תיירות לא עזבתי את הארץ מעולם, אז דרכון ספרדי לצרכי השתקעות? לצרכי בריחה בעת הצורך? מדוע? כי עכשיו הם זקוקים לכישוריי, להשכלתי, להוני שאעביר לשם במקום להשקיעם במולדתי? או שמא שפת הלאדינו השגורה בפי מעניינת אותם כפי שדובר ארמית מעניין אותנו היום ומהווה אטרקציה? "שובו לבית הספרדי" קוראת ספרד. סליחה, ספרד, הבית שלי אינו הבית הספרדי, אלא הבית הישראלי ואימא אדמה שלי היא לא ספרד אלא ישראל.
השבוע קרא אחמד טיבי בהתרסה מעל דוכן הכנסת לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, לחזור לביתה באתיופיה וטען, כתמיד, שכולנו רק מהגרים שהגיעו לארץ ואין לנו כאן ממש שורשים, בניגוד לערביי ישראל שנמצאים כאן מדורי דורות. אם יינתן בסופו של דבר הדרכון הספרדי וישראלים ינהרו בהמוניהם לספרד, הדבר רק יהווה הוכחה חותכת לדבריו של טיבי. אם ממשלת ספרד מעוניינת לתקן את העוול שעשתה לאבות אבותיי לא זו הדרך. תואיל נא ממשלת ספרד להתנגד לחרם האירופי המופעל עלינו, תתמוך במאבקנו הצודק על ארצנו ותעודד את היהודים החיים בקרבה לעלות לארץ ישראל - המולדת האמיתית של העם היהודי מיני אז, מעתה ועד עולם. לא בגירוש הפעם, כי אם בברכת הדרך.
הכותבת היא ראש החוג לגיל הרך במכללת שאנן הדתית האקדמית לחינוך בחיפה וצאצאית למגורשי ספרד